botox
הספריה המשפטית
רשות האכיפה במדינת ישראל - הליכי הוצאה לפועל - המדריך המקיף

הפרקים שבספר:

מסירת מידע, פטור מאחריות במסירת מידע ומידע על כניסת חייב לארץ (סעיפים 7ב, 7ב1 ו- 7ב2 לחוק)

סעיפים 7ב, 7ב1 ו- 7ב2 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובעים כדלקמן:

"7ב. מסירת מידע (תיקונים: התשנ"ד (מס' 2), התש"ס, התשס"ט, התשע"ב, התשע"ד)
(א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על-פי בקשה, על יסוד כתב ויתור על סודיות, לצוות על כל גורם כאמור בסעיף 7א(א)(2) שברשותו מצוי מידע על החייב כאמור באותו סעיף, למסור לידיו את המידע.
(א1) נוכח מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל כי כתובתו של החייב המופיעה בתיק ההוצאה לפועל אינה כתובתו הנכונה, רשאי הוא, מיוזמתו או על-פי בקשה, ובלא כתב ויתור על סודיות, לצוות על הגורמים המפורטים בתוספת השלישית למסור לידיו את כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט בתוספת הרביעית; מנהל לשכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה את המידע בדבר כתובתו של החייב שנמסר לו או לרשם ההוצאה לפועל כאמור.
(א1א) (1) מנהל מערכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, רשאים לצוות על הגורם המפורט בטור א' בפרט 14 לתוספת השניה (בסעיף-קטן זה: "הגורם שבתוספת") למסור להם את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם הגורם שבתוספת, המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב שביקש מהגורמים האמורים כי מספרים אלה יישארו חסויים;
(2) מספרי הטלפון כאמור בפסקה (1) יכולים לשמש את עובדי מערכת ההוצאה לפועל לשם יצירת קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו;
(3) מידע שהתקבל לפי פסקה (1) לא יימסר לזוכה;
(4) שר המשפטים יקבע הוראות לעניין פסקה (1), כדי למנוע מגורם שבתוספת או מגורם מטעמו להיחשף למידע על זהות החייב בהעברת מספרי הטלפון כאמור באותה פסקה;
(5) יידוע טלפוני על הליכי הוצאה לפועל לפי סעיף-קטן זה אינו המצאה לפי החוק ואין בו כדי לגרוע מחובת המצאת אזהרה לפי סעיף 7.
(א2) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על-פי בקשה, לצוות על כל אחד מן הגורמים המפורטים בטור א' בחלק א' בתוספת השניה, למסור לידיו מידע על החייב המצוי בידו בהתאם למפורט בטור ב' לצדו, אף שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות, ובלבד שהחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שרואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד), או 69יג(ד) וחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה.
(א3) ציווה רשם ההוצאה לפועל על גורמים כאמור בסעיף-קטן (א2) למסור לידיו מידע על-סך הוצאות החייב, רשאי הוא לצורך בירור יכולתו של החייב במסגרת חקירת-יכולת, מטעמים שיירשמו ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, לצוות על גורם המנוי בטור א' בחלק ב' בתוספת השניה למסור לידיו מידע בהתאם למפורט בטור ב' שלצדו, אם שוכנע כי המידע שנמסר לו בדבר סך הוצאות החייב אינו מספיק כדי להעריך את יכולתו הכלכלית של החייב לפרוע את החוב וכי המידע הנוסף נחוץ לשם כך.
(א4) צו לפי סעיפים-קטנים (א2) או (א3) לא יוצא אלא לאחר שנשלחה לחייב בדואר התראה בכתב וחלפו שבעה ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצויין כי בכוונת רשם ההוצאה לפועל לצוות על גורמים מבין הגורמים המפורטים בתוספת השניה למסור לו מידע על החייב, וכי הצו ייכנס לתוקף בתום שבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא-אם-כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; על-אף האמור בסעיף-קטן זה, לא תישלח התראה לחייב אם כבר נשלחה לו באותו תיק התראה לפי סעיף-קטן זה.
(א5) קבלת מידע על החייב יכול שתהיה בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים.
(ב) רשם ההוצאה לפועל לא יצווה על מסירת מידע לידיו לפי סעיף זה אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ולשם בדיקת יכולתו של החייב לפרוע את חובו.
(ג) על-אף האמור בכל דין, גורם שקיבל צו למסירת מידע לפי סעיפים-קטנים (א) עד (א3), חייב למסור את המידע הנדרש לידי רשם ההוצאה לפועל בתוך תקופה שקבע שר המשפטים, ובלבד שרשות מס לא תמסור מידע אלא-אם-כן מקורו בדוח"ות שהגיש לה החייב; לעניין זה, "רשות מס" - כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ"ז-1967.
(ד) בכפוף להוראות כל דין, אם נמסר לרשם ההוצאה לפועל מידע לפי סעיף זה, לא יעשה בו שימוש אלא במידה הנדרשת למילוי תפקידו ותוך הגנה על פרטיות החייב ושמירה על סודיות המידע; ואולם אם מצא שיש לחייב נכס או מקור הכנסה שניתן לגבות ממנו את החוב, רשאי הוא להביא לידיעת הזוכה את דבר קיומו של הנכס או מקור ההכנסה ופרטיו, בלי לחשוף את מקור המידע.
(ד1) על-אף האמור בסעיפים-קטנים (א) עד (א3) ו- (ד), רשאי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע כי סוג מסויים של מידע על נכסים של החייב שניתן לגבות מהם את החוב יועבר ישירות לידי הזוכה לפי בקשתו, תוך שמירה על סודיות המידע ובשים-לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב.
(ה) מי שהגיע אליו לפי חוק זה מידע על חייב לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה או על-פי צו של בית-משפט.
(ו) מסר גורם מן הגורמים המפורטים בתוספת השניה או בתוספת השלישית מידע על חייב לפי סעיף זה, ומתקיימים באותו גורם התנאים שנקבעו לפי סעיף-קטן (ז), ישולם לגורם האמור תשלום בהתאם להוראות לפי אותו סעיף-קטן.
(ו1) לא מסר גורם מן הגורמים המפורטים בתוספת השנייה או בתוספת השלישית (בסעיף-קטן זה: "הגורם") את המידע שנדרש למסור לפי סעיף זה או שרשם ההוצאה לפועל סבר שהמידע שמסר אינו שלם או אינו נכון, הוא רשאי, לבקשת הזוכה, להזמין את אותו גורם לבירור, ואולם לא יוזמן גורם לבירור כאמור אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין בכתב; על בירור לפי סעיף-קטן זה יחולו הוראות סעיף 67(ב) ו- (ג), בשינויים המחוייבים.
(ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע:
(1) את התנאים לזכאותו של גורם כאמור בסעיף-קטן (ו) לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר רשאי הוא לקבוע תנאים אלה לזכאות:
(א) קבלת כמות מזערית של צווים למסירת מידע בפרק זמן שקבע;
(ב) הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות.
(2) הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973;
(3) הוראות לעניין מסירת מידע על חייבים לפי סעיף זה, ובין השאר על דרך מסירת המידע, שימוש בו באופן מדורג, דרך עיבודו, הגישה אליו, החזקתו ואבטחתו, תקופות שמירתו ומחיקתו, זכות של החייב לעיין במידע על אודותיו, דרך תיקון מידע שגוי ומחיקת מידע, והכל בשים-לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב;
(4) אגרות בעבור בקשות לקבלת מידע כאמור בסעיף זה;
(5) (א) גורמים וסוגי מידע נוספים שייכללו בתוספת השניה;
(ב) גורמים נוספים שייכללו בתוספת השלישית;
(ג) כתובות נוספות שייכללו בתוספת הרביעית.
(ח) תקנות לפי סעיף-קטן (ז)(1) ו- (2) יכול שיותקנו בהדרגה.
(ט) הוראות סעיף 9(ב) יחולו לעניין תשלום ולעניין אגרות לפי סעיף זה.

7ב1. פטור מאחריות במסירת מידע (תיקון התשס"ט)
מסירת מידע בתום-לב, בהתאם לצו של רשם ההוצאה לפועל שהוצא לפי סעיף 7ב, לא תיחשב הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או חוזה, ומי שמסר מידע כאמור לא יישא באחריות אזרחית או משמעתית בשל עצם מסירת המידע.

7ב2. מידע על כניסת חייב לארץ (תיקון התשע"ד)
סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה, כי לא ניתן לנקוט הליכי גביה נגד החייב מאחר שנראה שהחייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, ובלבד שחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו או שרואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69 יג(ד); רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להודיע לזוכה אם התקבל עדכון כאמור על כניסת החייב לישראל."

המסגרת הנורמטיבית לבחינת סמכותו של רשם ההוצאה לפועל להורות על חשיפת מידע בנוגע לחייב, מצויה בסעיף 7ב(א) לחוק ההוצאה לפועל על פיו "רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על-פי בקשה, על יסוד כתב ויתור על סודיות, לצוות על כל גורם כאמור בסעיף 7א(א)(2) שברשותו מצוי מידע על החייב כאמור באותו סעיף, למסור לידיו את המידע".
רשם ההוצאה לפועל מוסמך לעשות כן גם שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות, כאמור בסעיף 7ב(א2) לחוק ההוצאה לפועל.

"תאגיד בנקאי" הינו אחד הגורמים המנויים בסעיף 7א(א)(2) לחוק ההוצאה לפועל ומפורטים בטור א' בחלק א' לתוספת השניה לחוק ההוצאה לפועל {סעיף 17 לתוספת}, ולכן אין חולק כי בסמכות רשם ההוצאה לפועל להעביר לעיונו מידע המצוי ברשותו אודות "זכויות החייב אצל התאגיד הבנקאי, ערבויות בנקאיות שבתוקף, שניתנו לבקשת החייב, והלוואות שהחייב קיבל מהתאגיד הבנקאי וטרם נפרעו" {רע"צ (קריות) 49425-03-12 איגמה ניהול ומסחר בע"מ נ' מיכה זקרי, תק-של 2012(2), 13786 (2012)}.

חשוב להבהיר, כי אין מדובר כאן בסמכות שבחובה אלא בסמכות שברשות, לפיה "הרשם רשאי, מיוזמתו או על-פי בקשה, לצוות" על מסירת המידע, ולכן, יש לבצע איזון בין אינטרס הזוכה ליתן בידיו כלים לפירעון חובו של החייב לה, לבין זכותו של החייב להימנע ממסירת המידע על-ידי צד ג' והשאיפה להגן על פרטיותו.

ואולם איזון זה צריך להתבצע לאור תכליתו של התיקון לחוק ההוצאה לפועל שנועד לשנות את נקודת הכובד לטובת הזוכה, ולהעניק לזוכה כלים אפקטיביים לאיתור נכסים ומימוש זכויות החייב כדי להיפרע ממנו.

בית-המשפט ב- בר"ע (מחוזי ת"א) 2059/06 {יוספסברג נ' דיבולד בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.03.07)}, דן בתכלית סעיף 7ב לחוק ההוצאה לפועל עובר לתיקונו, המסדיר את סמכותו של רשם ההוצאה לפועל להורות על מסירת מידע אודות נכסי חייב.
לדברי בית-המשפט בפרשת יוספסברג סעיף 7ב לחוק ההוצאה לפועל מסדיר מפורשות את האיזון הראוי, לדעת המחוקק, בין השאיפה ליתן בידי הזוכה כלים לגביית חובו של חייב, לבין השאיפה להגן על פרטיותו של החייב. תכליתם המרכזית של הליכי ההוצאה לפועל בכלל ושל חוק ההוצאה לפועל בפרט, היא להביא לפירעון חובותיו של החייב לזוכה.

זאת ועוד. לשכות ההוצאה לפועל עדיין אינן מסוגלות, לגבות סכומי כסף נכבדים, למרות מנגנוני האכיפה העומדים לרשותם. לצורך איתורם של נכסים בהיקף נכבד יש להפנות משאבים רבים וכוח אדם אשר בדרך-כלל אינם בנמצא. על-כן עולה החשש כי בהיעדר סעד מתאים ימצא עצמו הנושה בפני שוקת שבורה הנובעת מחוסר מסוגלותן של לשכות ההוצאה לפועל לפעול לגביית סכומים רחבי היקף {ראה גם ע"א 447/92 הנרי רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפריישן, פ"ד מט(2), 102 (1995)}.