חקירת-יכולת ותשלום בשיעורים - מבוא

סעיפים 67 עד 69ב לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובעים כדלקמן:

"67. חקירת-יכולת (תיקונים: התשנ"ט, התשס"ט)
(א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיזמתו או לפי בקשת הזוכה או החייב, לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכלתו של החייב לקיים את פסק-הדין (בחוק זה: "חקירת-יכולת").
(א1) (1) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו, יתייצב לחקירת-יכולת בכל יום שבו פתוחה לשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 הימים ממועד המצאת האזהרה כאמור בסעיף 7 או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה.
(2) האמור בפסקה (1) לא יחול על חייב שהגיש בקשה בטענת פרעתי כאמור בסעיף 19 או התנגדות לביצוע שטר כאמור בסעיף 81א; ואולם אם נדחתה בקשתו או התנגדותו יראו את מועד הדחיה כמועד המצאת האזהרה.
(ב) בחקירת-יכולת רשאי רשם ההוצאה לפועל להזמין לחקירה את החייב וגם עדים, ולכוף התייצבותם, מתן עדות והגשת מסמכים, בדרך שמוסמך לכך בית-משפט.
(ב1) התייצב החייב לחקירת-יכולת כאמור בסעיף-קטן (א1), רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את חקירת-היכולת אף ללא הזמנת הזוכה; התקיימה חקירת-יכולת ללא הזמנת הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מרשם ההוצאה לפועל לקיים חקירת-יכולת נוספת בנוכחותו.
(ג) חקירת-יכולת תהיה בפומבי או בדלתיים סגורות כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל.
(ד) לא התייצב חייב לחקירת-יכולת במועד כאמור בסעיף-קטן (א1) או במועד אחר שנקבע לפי חוק זה יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו; התייצב חייב לחקירת-יכולת ולא הציג מסמכים שנדרש להציגם, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע כי יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.

68. החלטה על-פי תצהיר (תיקון התשס"ט)
(א) המבקש חקירת-יכולת לפי סעיף 67 רשאי לצרף לבקשתו תצהיר שבו יכלול פרטים בדבר נכסי החייב, הכנסותיו ויכלתו לקיים את פסק-הדין, ויכול הוא לכלול בתצהירו הצעה בדבר השיעורים שבהם ישולם החוב.
(ב) הגיש הזוכה תצהיר כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שהזמין את החייב לחקירת-יכולת, לתת החלטה או צו לפי פרק זה, אף בהעדרו של החייב; הגיש החייב את התצהיר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת החלטה או צו לפי פרק זה על-פי התצהיר בלבד.
(ג) במקום חקירה או נוסף עליה רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות שהחייב יענה בתצהיר לשאלון, תוך המועד שקבע לכך, ורשאי הוא לתת החלטה או צו לפי פרק זה על סמך התצהיר, ואם לא הגיש החייב תצהיר לשאלון - אף בהעדר תצהיר.

68א. חוקרי ההוצאה לפועל (תיקונים: התשנ"ד (מס' 2), התשס"ט, התשע"א (מס' 3))
(א) שר המשפטים רשאי לקבוע רשימה של אנשים אשר יהיו חוקרי ההוצאה לפועל, על-פי המלצה של ועדה שימנה, שבה יכהנו כחברים שופט בדימוס, והוא יהיה היושב ראש, נציג שר המשפטים, נציג לשכת עורכי-הדין ונציג מועצת רואי חשבון (להלן: "הוועדה הממליצה").
(ב) כשיר להיות חוקר ההוצאה לפועל מי שהוא חבר בלשכת עורכי-הדין או מי שבידו רשיון לפי חוק רואי חשבון, התשט"ו-1956 שקיבל הכשרה מתאימה, והוא בעל נסיון של חמש שנות עבודה במקצועו.
(ג) חוקר ההוצאה לפועל יהיה מוסמך לערוך בדיקה בדבר יכולת החייב, בין על יסוד העיון בבקשת חייב לפי סעיף 7א והמסמכים שצורפו לה, ובין בהזמנת החייב להתייצב לבדיקה לצורך חקירת-יכולתו כמשמעותה בסעיף 67(א).
(ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי למנות חוקר הוצאה לפועל בתיק מסויים, מתוך הרשימה שקבע שר המשפטים, ובלבד שלא יהיה במינוי כדי ליצור ניגוד עניינים עם עיסוקיו האחרים של החוקר.
(ה) חוקר ההוצאה לפועל יפעל מטעם רשם ההוצאה לפועל ובהתאם להוראותיו, ויגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון על הממצאים והתוצאות של הבדיקה שערך, באופן ובזמן שייקבעו.
(ו) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת כל צו על סמך הדין וחשבון של חוקר ההוצאה לפועל, כאילו ערך בעצמו את הבדיקה בדבר יכולת החייב; וכן רשאי הוא, בכל עת, מיוזמתו או על-פי בקשה, לעיין מחדש בדין וחשבון, ולערוך בדיקה נוספת, בין בעצמו ובין באמצעות חוקר אחר.
(ז) חוקר ההוצאה לפועל חייב לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליו במילוי תפקידו.
(ח) באו הזוכה והחייב לידי הסכם באשר לאופן פירעון החוב במהלך הבדיקה לפני חוקר ההוצאה לפועל, יגיש החוקר את ההסכם בחתימותיהם לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכם שאושר יהיה תוקף של צו תשלומים לפי חוק זה.
(ט) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות לעניין המקום שבו יערוך חוקר ההוצאה לפועל את הבדיקה, הוראות בדבר קבלת מידע לגבי מצבו הכלכלי של החייב ודרכי שמירת המידע, החובות שיחולו על חוקרי ההוצאה לפועל וכן סדרי העבודה של הועדה הממליצה, לרבות לעניין סמכותה לבטל המלצה שנתנה.
(י) שר המשפטים יקבע בצו, בהסכמת שר האוצר, את שכרו והוצאותיו של חוקר ההוצאה לפועל ואת אופן תשלומם, וכן רשאי הוא לקבוע שהזוכה והחייב, או אחד מהם, יחוייבו להשתתף בתשלום.
(יא) הפעלה של הוראות סעיף זה טעונה צו של שר המשפטים, והוא רשאי להפעילו באופן כללי או חלקי, לפי אזורי השיפוט של בתי משפט השלום.

69. תשלום בשיעורים (תיקונים: התשל"ח, התשנ"ו (מס' 2), התשס"ט)
(א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לאחר חקירת-יכולת לפי סעיף 67, או על סמך תצהיר לפי סעיף 68, או לפי הסדר בכתב בין החייב ובין הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע.
(ב) על-אף האמור בסעיף-קטן (א) רשאי רשם ההוצאה לפועל, על-פי בקשת הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע, מיד לאחר שהוגשה בקשת ביצוע כאמור בסעיף 6.
(ג) צו כאמור בסעיפים-קטנים (א) או (ב) ייכנס לתקפו במועד שיקבע רשם ההוצאה לפועל, אך רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטלו או לשנות את השיעורים שקבע בו בדרך שבה היה רשאי ליתן צו לפי סעיף-קטן (א).
(ד) נקבעו שיעורים בפסק-הדין, יכול רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית-המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו.
(ה) הוראות סעיף-קטן (ד) יחולו, בשינויים המחוייבים, על מזונות שנפסקו בשל תקופה שקדמה למתן פסק-הדין או על תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי-פירעון במועד, והכל מטעמים מיוחדים שיירשמו.

69א. כללים (תיקונים: התשנ"ד (מס' 2), התשס"ט)
מנהל מערכת ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כללים בדבר הוראות לתשלום חובות פסוקים לרבות הפרשי הצמדה וריבית צמודה, במלואם או בשיעורים, במועדים ובתנאים שיקבע; הכללים יחולו על תשלום כל חוב, למעט חוב שחייב בו תאגיד, אלא-אם-כן ציווה רשם ההוצאה לפועל אחרת, לעניין חוב פלוני, על-פי בקשת הזוכה או החייב; הכללים יפורסמו ברשומות.

69ב. בקשה לשינוי צו תשלום או הוראת תשלום (תיקון התשנ"ד (מס' 2))
חייב רשאי, בכל עת, להגיש בקשה לשינוי הוראת תשלום שניתנה לפי סעיף 69א או לשינוי כל צו תשלומים שניתן לפי חוק זה, אם חל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו; הוראות סעיף 7א יחולו, בשינויים המחוייבים, על בקשה לשינוי כאמור."

הליך חקירת-היכולת, הוסף לחוק ההוצאה לפועל בעקבות פסיקת בית-המשפט העליון בעניין בג"צ 5304/92 {פר"ח סיוע לנפגעי חוקים ותקנות למען ישראל, עמותה נ' שר המשפטים, פ"ד מז(4), 715 (1993)}.

בעניין פר"ח קבע בית-המשפט כי יש להוסיף את הליך חקירת-היכולת במטרה להגן על החייב, מפני נקיטת הליכים נגדו במקרה ואין ביכולתו הכלכלית לפרוע את חובו.

הליך של חקירת-יכולת, הינו הליך בסיסי ופשוט, הדרוש לשם מיצוי גביית החוב. חקירת-יכולת מאפשרת לרשם ההוצאה לפועל ולזוכה, להעריך נכונה את יכולתו הכלכלית של החייב.

ברם, בזכותו זו של החייב להליך חקירת-יכולת, מצוי גם רכיב שעניינו חובה לנקוט בהליך זה, דרך-כלל, כאשר החייב אינו עומד בתשלום חובותיו בתיק ההוצאה לפועל, בכדי להוכיח את מיצוי ההליכים המהותיים כנגד החייב. מה עוד, שהליך חקירת-היכולת, הינו הליך מקדים לנקיטת הליכי מאסר, עקב אי-עמידה בתשלומים {בר"ע (ת"א-יפו) 1591/04 ז'קי זברו נ' בנק הפועלים בע"מ ואח', תק-מח 05(4), 7132 (2005)}.

אחת מדרכי ההוצאה לפועל היא חקירת מצבו של חייב, הכנסותיו וחובותיו וזאת על-מנת לברר את יכולתו של החייב לקיים את הצו שניתן נגדו. חקירת-היכולת נערכת על-ידי רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לפי בקשת הזוכה-התובע שלטובתו ניתן פסק-הדין.

אם מוזמן חייב להופיע בחקירת-יכולת, עליו לציית להזמנה, ואם לא יופיע יוכל רשם ההוצאה לפועל לכוף את התייצבותו על-ידי צו הבאה {ראה דברי כב' השופט ש' אשר ב- ע"פ 257/79 מנחם סווירי נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(3), 757 (1980)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

חקירת-יכולת ותשלום בשיעורים - מבוא