botox
הספריה המשפטית
רשות האכיפה במדינת ישראל - הליכי הוצאה לפועל - המדריך המקיף

הפרקים שבספר:

סמכויות שוטר בביצוע צו הבאה או צו מאסר (סעיף 74יח לחוק)

סעיף 74יח לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:

"74יח. סמכויות שוטר בביצוע צו הבאה או צו מאסר (תיקון: התשנ"ד (מס' 2))
(א) שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, לשם כך, להיכנס לכל בית או מקום שיש לו חשד סביר שהחייב נמצא בו, ובלבד שזיהה את עצמו בפני מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום, והודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה.
(ב) מחזיק הבית או המקום ירשה כניסה חופשית לשוטר על-פי דרישתו; לא איפשר מחזיק הבית או המקום את הכניסה, למרות שנדרש לעשות-כן, רשאי השוטר להשתמש בכוח כלפי אדם או כלפי רכוש כדי לאפשר את הכניסה.
(ג) שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי להשתמש בכוח כלפי אדם או רכוש, כדי להתגבר על התנגדות או הפרעה לביצוע הצו.
(ד) שימוש בכוח על-פי סעיף זה יהיה סביר, ולא יעלה על המידה המזערית הנדרשת בנסיבות העניין לצורך ביצוע הצו, ובלבד שאין בו, בכל מקרה, כדי לסכן חיי אדם.
(ה) שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, אם היה לו יסוד סביר לחשוד כי ברשות החייב חפץ שבאמצעותו עלול החייב לפגוע בעצמו או בזולתו, לחפש בבגדיו ובכליו של החייב ולתפוס כל חפץ כאמור; השוטר יערוך רישום של כל חפץ שנתפס כאמור על גבי טופס, אשר ייחתם בידי השוטר והחייב."

השוטר המבצע רשאי להיכנס לכל בית או מקום שיש לו חשד סביר שהחייב נמצא בו {ובלבד שזיהה עצמו בפני מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום והודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה}; השוטר המבצע רשאי להשתמש בכוח כלפי אדם או רכוש, כדי להתגבר על התנגדות או הפרעה לביצוע הצו; השוטר המבצע רשאי, אם היה לו יסוד סביר לחשוד כי ברשות החייב חפץ שבאמצעותו עלול החייב לפגוע בעצמו או בזולתו, לחפש בבגדיו ובכליו של החייב ולתפוס כל חפץ כאמור {במקרה כזה על השוטר לערוך רישום של כל חפץ שנתפס כאמור על גבי טופס, אשר ייחתם בידי השוטר והחייב}.

ב- ת"א 12330/92 {הרמן קלנג נ' מדינת ישראל, תק-של 94(2), 15 (1994)} טען התובע כי הרשלנות היא שבעת שהובא התובע לבית המעצר לא בדקו את פרטי זהותו בהשוואה לפקודת המאסר וכן שלא פעלו לפי ההנחיות של משטרת ישראל. לטענת התובע, פרק הזמן שבו היה במאסר או במעצר גרם לו אי-נוחות.

בית-המשפט דחה התביעה וקבע כי התובע לא נעצר ולא נאסר, כי אם בא מרצונו לבית המעצר. אפילו נעצר התובע בטעות, לא התקיימו לגביו יסודותיה של עוולת הרשלנות, בין מפני שלא קמה חובה נורמטיבית ובין מפני שהיתה פקודת מאסר בת-תוקף נגדו.
לפיכך, גם לא נגרם לו נזק מכל סוג שהוא. אפילו התקיימו יסודות עוולת הרשלנות כולל הנזק הנטען, יש לשוטרים המעורבים חסינות מהותית ועל-כן, אין אחריות שילוחית של המדינה. גם אחריות ישירה של המדינה אינה קיימת בהיעדר אישור מצד אורגן מוסמך, כאמור, למעצרו או למאסרו של התובע.