הגדרות (סעיף 1 לחוק)

1. הדין
סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 {להלן: "חוק הביטוח הלאומי"} קובע כדלקמן:

"1. הגדרות (תיקונים: התשנ"ז (מס' 4), התשס"ג (מס' 5), (מס' 6), התשס"ד, התשס"ה (מס' 1א), התשס"ו (מס' 5), התשס"ט (מס' 3), התש"ע (מס' 8), התשע"ב (מס' 13), התשע"ג (מס' 2), התשע"ד (מס' 6), (מס' 12))
בחוק זה:
"בעל שליטה" - כהגדרתו בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה;
"המוסד" - המוסד לביטוח לאומי הפועל על-פי חוק זה;
"המועצה" - מועצת המוסד האמורה בסעיף 8(ב);
"המינהלה" - מינהלת המוסד האמורה בסעיף 8(ב);
"השר" - שר העבודה והרווחה;
"ועדת העבודה והרווחה" - ועדת העבודה והרווחה של הכנסת;
"בית-הדין לעבודה" - כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה;
"אשתו" - לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו;
"גיל הפרישה" - הגיל הקבוע לגבר ולאישה, בהתאם לחודש לידתם, בחלק א' בלוח א'1;
"גמול פרישה" - גמול פרישה לפי הוראות סעיף 55 בחוק יישום תוכנית ההתנתקות;
"גמלה" - כל טובת הנאה שהביטוח לפי חוק זה מעניק אותה, לרבות הטבה לפי הסכם שנערך לפי סעיף 9, הענקה לפי סעיף 387 וגמלה לפי פרק י"ב או פרק י"ג ולמעט גמול והחזר הוצאות המשולמים לפי סעיף 17א;
"דמי הסתגלות מיוחדים" - דמי הסתגלות לפי הוראות סעיף 51 בחוק יישום תוכנית ההתנתקות;
"חברת מעטים" - כמשמעותה בסעיף 76 בפקודת מס הכנסה;
"חוק ביטוח בריאות" - חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994;
"חוק בית-הדין לעבודה" - חוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969;
"חוק הבטחת הכנסה" - חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980;
"חוק האימוץ" - חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981;
"חוק הגנת השכר" - חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958;
"חוק המשטרה" - חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981;
"חוק הנוער" - חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971;
"חוק הנכים" - חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (נוסח משולב);
"חוק העונשין" - חוק העונשין, התשל"ז-1977;
"חוק העמותות" - חוק העמותות, התש"ם-1980;
"חוק השבות" - חוק השבות, התש"י-1950;
"חוק חופשה שנתית" - חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951;
"חוק חיילים משוחררים" - חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949;
"חוק יישום תוכנית ההתנתקות" - חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005;
"חוק הכניסה לישראל" - חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;
"חוק משפחות חיילים" - חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950;
"חוק נכי המלחמה בנאצים" - חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954;
"חוק נכי רדיפות הנאצים" - חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957;
"חוק נפגעי פעולות איבה" - חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970;
"חוק עבודת נשים" - חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954;
"חוק פיצויי פיטורים" - חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963;
"חוק שירות ביטחון" - חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986;
"חוק שירות בתי הסוהר" - חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א-1981;
"חוק שירות המדינה" - חוק שירות המדינה (גמלאות) (נוסח משולב), התש"ל-1970;
"חוק שירות התעסוקה" - חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959;
"חוק שירותי הכבאות" - חוק שירותי הכבאות, התשי"ט-1959;
"חוק שכר מינימום" - חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987;
"חוק תגמול לחייל" - חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, התשכ"ה-1965;
"ילד" - לרבות ילד חורג וילד מאומץ ולמעט נער ונערה נשואים;
"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת מדי חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"מעביד", "מעסיק" - מי שמעסיק אדם במסגרת יחסי עבודה;
"משרת בשירות לאומי-אזרחי" - מי שמשרת בשירות לאומי-אזרחי כהגדרתו בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014;
"מתנדב בשירות לאומי" - בת או בן המשרתים בהתנדבות בשירות לאומי כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרה "ילד" שבסעיף 238;
"הסכום הבסיסי":
(1) לעניין הגמלאות המפורטות בפסקה זו - 7,050 שקלים חדשים; ואלה הגמלאות:
(א) מענק לידה ודמי לידה המשתלמים לפי הוראות סימנים ב' ו- ג' בפרק ג';
(ב) דמי פגיעה, קצבה לנכה עבודה, גמלאות ומענקים לתלויים המשתלמים לפי הוראות סימנים ד', ה' ו- ח' בפרק ה';
(ג) דמי תאונה המשתלמים לפי הוראות פרק ו';
(ד) קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות סימן ג' בפרק ט';
(ה) מענק ליתום המשתלם לפי הוראות סימן ד' בפרק י"א;
(ו) תגמול למתנדב המשתלם לפי הוראות פרק י"ג;
(ז) מענק פטירה המשתלם לפי הוראות סימן ב' בפרק י"ד;
(ח) גמלאות המשתלמות מכוח ההסכם בדבר גמלת ניידות לפי הוראות סעיף 9;
(2) לעניין קצבת הילדים המשתלמת לפי הוראות סימן ב' בפרק ד' - 140 שקלים חדשים, למעט קצבה המשתלמת בעד הילד השלישי והרביעי שבמניין ילדיו של ההורה;
(2א) (נמחקה);
(3) לעניין כל גמלה שאינה מנויה בפסקאות (1) או (2) - 6,964 שקלים חדשים;
הסכום הבסיסי יעודכן כמפורט להלן:
(1) ביום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) - לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005), בתוספת:
(א) לעניין גמלה המשתלמת לפי הוראות סימן ח' בפרק ה' או לפי הוראות סימנים ג' ו- ד' שבפרק י"א - שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005) לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ"ז בטבת התשס"ג (1 בינואר 2003);
(ב) לעניין גמלה שאינה מנויה בפסקת-משנה (א) - השיעור שבו עודכן השכר הממוצע או שבה עודכנה נקודת הקצבה בשנים 2004 ו- 2005, לפי העניין, לפי סעיפים 37(ג)(1) ו- 38(ב) בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב-2002;
(2) משנת 2007 ואילך - ב- 1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת לעניין כל גמלה, למעט קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות סימן ב' בפרק ד';
(3) לעניין קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות סימן ב' בפרק ד' - משנת 2015 ואילך - ב- 1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת;
"עגונה" - אישה נשואה שזה שנתיים נעלמו עקבות בן זוגה, לרבות אישה שבן זוגה נמצא, שלא בהסכמתה, תקופה כאמור בחוץ לארץ ולא נשא באותו זמן במזונותיה;
"עובד" - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לעניין זה, "בן משפחה" - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות;
"עובד לשעה" - עובד שהקשר בינו לבין מעבידו הוא לזמן פחות משבעה ימים, למעט עובד כאמור שלמעשה נמשך הקשר שבעה ימים או יותר;
"עובד עצמאי", לעניין שנת מס פלונית או חלק ממנה - מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד (להלן: "משלח יד"), והתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא עסק במשלח ידו, לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע;
(2) הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל- 50% מהשכר הממוצע;
(3) הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור בלוח א';
לעניין הגדרה זו רשאי השר לקבוע שיטת חישוב של ממוצעים וכן שיעור אחר במקום השיעור הקבוע בלוח א';
"פיצוי" - תשלום של תוספת יוקר המשתלמת לפי המדד, תשלום של מקדמה על חשבון תוספת יוקר או תשלום פיצוי בעד התייקרות לעובדים השכירים במשק לפי הסדר בין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה לבין ארגון מעבידים שלדעת השר הינו ארגון יציג ונוגע בדבר;
"פקודת החברות" - פקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983;
"פקודת הנזיקין" - פקודת הנזיקין (נוסח חדש);
"פקודת השותפויות" - פקודת השותפויות (נוסח חדש), התשל"ה-1975;
"פקודת פשיטת הרגל" - פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980;
"קצבת התאמה" - קצבת התאמה לפי הוראות סעיף 58א לחוק יישום תוכנית ההתנתקות;
"שיעור הפיצוי" - השיעור השווה לשיעור הגדלת שכר העבודה לעובדים השכירים במשק כתוצאה מתשלום הפיצוי;
"השכר הממוצע" - הצירוף של שניים אלה:
(1) הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון (להלן בהגדרה זו: "ממוצע השכר");
(2) תוספת לממוצע השכר בשיעור הפיצוי שניתן בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון;
לעניין הגדרה זו, "יום העדכון" - 1 בינואר של כל שנת מס, ואם חל פיצוי לאחר מכן - 1 בחודש שבו חל הפיצוי; על כל שינוי בשכר הממוצע יפרסם השר הודעה ברשומות;
"שנת מס" - כמשמעותה בפקודת מס הכנסה;
"תקופת אכשרה" - פרק הזמן, בין שהוא רצוף ובין שאינו רצוף, שבו חייב אדם להיות מבוטח כאחד התנאים לגמלה."

צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל"ב-1972 קובע כדלקמן:

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 4א לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968, ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

1. סיווג עובדים
מבוטח העוסק בסוג המפורט בטור א' בתוספת הראשונה, והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו בטור ב', ייחשב לעניין החוק כעובד.

2. קביעת המעבידים
כמעבידו של עובד כאמור בסעיף 1 ייחשב מי שצויין לצידו בטור ג' לתוספת הראשונה.

3. סיווג עובדים עצמאיים
מבוטח העוסק בסוג עבודה כמפורט בטור א' בתוספת השניה, והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו בטור ב', ייחשב לעניין החוק כעובד עצמאי, ובלבד שמתקיימים לגביו תנאי הגדרה של עובד עצמאי בסעיף 1 לחוק.

4. סיווג מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי (תיקון התשמ"א (מס' 2))
מבוטח העוסק בפעילות האמורה בתוספת השלישית ייחשב לעניין החוק בעת פעילותו כאמור כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי."

הערת המחברת: התוספת הראשונה, השניה והשלישית - הושמטו בחיבור זה.

2. "אשתו"
סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר את המונח "אשתו" "לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עימו".
העדר שיתוף קנייני בנכסי בני הזוג אינו מעיד בהכרח על אי-קיום משק בית משותף וגם בני זוג שקיימת ביניהם הפרדה קניינית עשויים להיחשב כידועים בציבור שכן משק בית משותף "פירושו שיתוף במקום מגורים, אכילה, שתיה, לינה, הלבשה ושאר הצרכים שאדם נזקק להם בימינו אנו בחיי יום-יום כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם אם מכספו ואם מטרחו ועמלו את חלקו כפי יכולתו ואפשרויותיו" {ע"א 107/87 אלון נ' מנדלסון, פ"ד מג(1), 431 (1989)}.

אשר למועד שינוי הסטטוס מ"אלמנה" ל"ידועה בציבור" ממנו נגזרת הזכאות למענק נישואין ופקיעת הזכאות לקצבת שארים, נפסק כי מדובר, ככלל, במועד בו המבוטחת ממלאת אחר ההגדרה המצויה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, היינו "ידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו" {עב"ל 37666-11-13 קטי גלשטיין נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 2015(1), 2195 (2015)}.

נמצא כי ידועתו בציבור של מבוטח תיחשב כ"אלמנה" לצורך סעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי בהתמלא שני תנאים מצטברים: הראשון, בשעת פטירתו של המבוטח, היא היתה ידועה בציבור כאשתו. השני, בשעת פטירתו של המבוטח, היא גרה עימו" {דב"ע נו/0-255 עטר נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לב 385; עב"ל (ארצי) 50519-12-11 שרייבר נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.12.12); עב"ל (ארצי) 731/07 קירשנר נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.09.09)}.

דרישת המגורים המשותפים אינה דרישה טכנית פשוטה, וכי יש צורך בניהול משק בית משותף, לרבות קיומם של חיי משפחה. כלומר, נדרשת מערכת יחסים אינטימית המבוססת על יחסי חיבה, הבנה, מסירות ונאמנות, המעידה על קשירת גורל, וכן נדרש ניהול משק בית משותף כמקובל בין בעל לאשתו {עב"ל (ארצי) 92/10 ביטון נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.04.11)}.

לצורך הוכחת מעמד של "ידועים בציבור" סמוך לאחר גירושין יש צורך בראיות מוחשיות וחד משמעיות המצביעות על יצירת מעמד חדש של "ידועים בציבור" למרות הגירושין {עב"ל (ארצי) 947/03 גריידי נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, מיום 16.01.05); ב"ל (ב"ש) 24105-08-13 סילביה אברבנאל נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2015(2), 25671 (2015)}.

כאשר בוחנים מערכת יחסים בהקשר של קרובי משפחה אנו בודקים את קיומם של אינדיקציות לקיום יחסי עובד-מעביד, כגון: תשלום שכר ריאלי, קיום חובות מכוח משפט העבודה המגן {תוספות יוקר, חופשה שנתית, דמי הבראה וכיוצא בזה}, סדירות העבודה, ועניינים אחרים האמורים להיות בין עובד למעביד.

כן, יש לבחון את מהות יחסי העבודה לעומקן ולהכריע האם אכן היחסים שנוצרו בין הצדדים הינם יחסי עובד-מעביד, או שהעבודה שנעשתה, הינה בגדר עזרה משפחתית בלבד, אשר אינה מגיעה לכדי יחסי עבודה {דב"ע נג/0-87 חווה פייגלשטוק נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו(1), 283 (1993)}.

בשים-לב לכל האמור נקבע עוד כי כרגיל, העומד בבסיס קיומם של יחסי עובד-מעביד הינה התקשרות לביצוע עבודה תמורת שכר {עב"ל 535/09 עליזה בן אלישע נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (15.09.10)}.

3. "עובד"
סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר "עובד": "לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד-מעביד ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה היא היתה נעשית בידי עובד; לעניין זה "בן משפחה" - אחד ההורים, ילד, נכד, אח, אחות".

"עובד" על-פי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי הוא קודם כל מי שקיים בינו ובין מעסיקו יחס של עובד ומעביד על-פי הקריטריונים של משפט העבודה, ובנוסף לכך גם מי שלא ניתן להגדירו כ"עובד" על-פי מבחני משפט העבודה, אך נתמלאו לגביו התנאים הקבועים באותה הגדרה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי המתייחסים ל"העסקת" "בן משפחה".

חוק הביטוח הלאומי הקנה מעמד של "עובד" גם למי שעל-פי משפט העבודה לא נתקיימו בינו ובין מעסיקו יחסי עובד ומעביד או שספק אם נתקיימו, במקרים הבאים:

הראשון, חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה או מטעמה {סעיף 3 לחוק הביטוח הלאומי}.

השני, בחבורת עובדים רואים לעניין חוק הביטוח הלאומי "את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו לבין כל אחד מבני החבורה" {סעיף 4 לחוק הביטוח הלאומי}.

השלישי, מי שמסווג כ"עובד" לפי צו על-פי סעיף 6 לחוק הביטוח הלאומי.

העומד בבסיס קיומם של יחסי עובד-מעביד הינה התקשרות חוזית לביצוע עבודה תמורת שכר. בקביעת טיב הקשר שבין הצדדים נודעת חשיבות רבה לשאלת תשלום השכר, שכן יחסי עובד-מעביד מטיבם מחייבים מתן תמורה עבור ביצוע עבודה {עב"ל (ארצי) 279/98 חטמי יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.06.00)}.

יש לבחון על-פי אמות-המידה הראייתיות המחמירות, האם אין מדובר בשותפות משפחתית, כתכליתה העיקרית של ההתקשרות, להבדיל מזו שעניינה יצירת יחסי עבודה.
שומה על בית-הדין לעבודה לבחון בקפידה יתרה טענה של קיום יחסי עובד-מעביד בין אדם לבין קרוב משפחתו, לרבות בין בני זוג, ואף בין בן משפחה לבין תאגיד המצוי בשליטת קרוב משפחתו {דב"ע (ארצי) לג/108-0 המוסד לביטוח לאומי נ' שרה כץ, פד"ע ה 31}.

שעה שמדובר בהעסקת בן משפחה, יש לבחון בקפידת יתר אם אכן היחסים שנוצרו בין הצדדים הינם יחסי עובד-מעביד, או שהעבודה שנעשתה, הינה בגדר עזרה משפחתית {דב"ע נג/0-87 פייגלשטוק נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 283}. יחד-עם-זאת, בפעילות משותפת של בני משפחה בעסק משפחתי, לרווחת העסק ולקידומו, אין כדי לשלול קיומם של יחסי עובד ומעביד.

נודעת חשיבות רבה לשאלת תשלום השכר, התמורה בעד העבודה. זאת מן הטעם שיחסי עובד-מעביד מחייבים מטבעם, וכרגיל, קבלת תמורה עבור ביצוע העבודה {עב"ל 279/98 חטמי יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.06.00); עב"ל 604/07 כחלון נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (11.11.08)}.

על-מנת שבן משפחה ייחשב כעובד נדרשים שני תנאים מצטברים: האחד, עבודה במפעל באופן סדיר. השני, שאלמלא ביצע את העבודה, היה עובד אחר מבצעה {דב"ע (ארצי) מז/6-0 מרדכי סרוסי נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח(1), 434}.

לשם עמידה על טיב היחסים שנוצרו בין בני משפחה, ייתן בית-הדין דעתו, בין היתר, לפרמטרים שונים כגון: מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם בעבור ביצוע העבודה היה ריאלי או סמלי וכדומה.

נטל ההוכחה כי יחסים בין בני משפחה חורגים מגדר עזרה משפחתית הדדית, ולובשים אופי של יחסי עובד-מעביד, מוטלים על בן המשפחה הטוען לקיומם.

4. ספורטאי "עובד"
הבסיס לפעילות הספורטאי במסגרת הקבוצתית, אינטנסיביות המאמץ הנדרש ממנו והמושקע על ידיו, המשמעת והכפיפות שלהן הוא מחוייב, וכמובן התגמול הכספי שלו הוא זוכה בעבור פעילותו - כל אלה מעידים, למעשה, על מה שכונה על-ידי שר העבודה: "עיסוק בעל אופי כלכלי" {בג"צ 176/90 גד מכנס ואח' נ' שר העבודה והרווחה, פ"ד מ"ז(5), 711 (1993)}.

ההנהלה, ובעיקר מאמן הקבוצה, מוסמכים לקבוע וקובעים בפועל לשחקן מתי יתאמן, היכן יתקיים האימון וכיצד יתאמן. דברים אלה יפים אף ביתר שאת לגבי משחקי הקבוצה. המאמן קובע לשחקן מתי ייכנס לשחק, אם בכלל, ומתי יישב על ספסל המחליפים. גם תפקידו של השחקן במגרש איננו פרי החלטתו העצמאית, אלא כפוף הוא להוראת המאמן.

המאמן הוא המכתיב לכל אחד מן השחקנים לחוד ולמערך הקבוצתי השלם, כמכלול, מהי טאקטיקת המשחק שינקטו וכיצד כל אחד מהם ישתלב במסגרתה. גם מסגרות אינטנסיביות של מחנות אימונים מוכתבות לשחקן כדבר שבחובה.

דומה, שאין לך דוגמה מובהקת יותר לקיומו של המבחן המסורתי בדיני העבודה, לעניין יחסי עובד-מעביד, הוא "מבחן הפיקוח והשליטה".

אכן, הכדורגלן משתלב במערך הארגוני של הקבוצה על כר הדשא ומחוצה לו. פעילותו כשחקן המשחק כדורגל, ספורט שאינו יכול להתקיים ולא ניתן לשחקו שלא במסגרת קבוצתית, משתלבת כחלק אינטגרלי בפעילות המרכזית והבסיסית של אגודת הספורט, של קבוצתו. השחקן הוא פרט, הוא נדבך במסגרת ה"שלם". אין הוא "גורם ייצור אינדיבידואל". פעילותו ותפוקתו מתבצעים במסגרת מערכת שלמה, היא הקבוצה, תחת שרביט הנהגתו והוראותיו המקצועיות של המאמן, ובצידן ההוראות הארגוניות והמשמעתיות של ההנהלה.

מבחן עזר נוסף לקיום מעמדו של המועסק כ"עובד שכיר", המוכר בפסיקת בית-הדין לעבודה בא לידי ביטוי כך שכל ציוד האימונים והמשחקים הנחוץ לכדורגלנים מסופק להם על-ידי הקבוצה, כגון: המגרש, הכדור, עזרי האימון הגופני. יתרה-מכך, תלבושת הכדורגלן לא די שמסופקת לו על-ידי הקבוצה, אלא מחוייב הוא ללבוש אותה ולא לבוש כרצונו {ראה גם ב"ל (ת"א) 3417/05 שני עידו נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2008(2), 1640 (2008)}.

מרכיב השכר מלמד גם הוא על קיום קשר מתמשך וקבוע בין הכדורגלן לבין אגודתו {בג"צ 176/90 גד מכנס ואח' נ' שר העבודה והרווחה, פ"ד מז(5), 711 (1993)}.

5. "גמלה"
סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר "גמלה" ככל טובת הנאה המוענקת מכוח החוק. בחירתו של המחוקק לשנות את המונח קצבה לגמלה, מלמדת על כוונתו לשלול באופן גורף מאסיר כל זכות להטבה מכל סוג שהוא. כך גם בדברי ההסבר לתיקון החוק: "מוצע להחיל הוראה זו לא רק לגבי קצבה אלא לגבי כל גמלה שמגיעה לאסיר {עב"ל 10183-01-11 דלאל גאנם נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 2012(2), 345 (2012)}.

6. האם מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין התובעת לאחותה לצורך תשלום דמי לידה או שמדובר ב"עזרה משפחתית"?
ב- ב"ל (נצ') 10246-08-14 {שרון יצהרי נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2015(2), 18786 (2015)} נדונה השאלה האם מתקיימים יחסי עובד-מעביד לצורך תשלום דמי לידה או שמדובר ב"עזרה משפחתית"?

התובעת הגישה תביעה לתשלום דמי לידה בנימוק כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בינה לבין מסעדת לואיזה שבבעלות אחותה, שם לטענתה עבדה.
לעומת-זאת, הנתבע טען כי התובעת אינה עונה על הגדרת עובד שבסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.

בית-הדין דחה את התביעה וקבע כי מגרסתה של התובעת כפי שנמסרה לחוקר עולה כי לא היו לה ימי עבודה ושעות עבודה מוגדרים. עוד מסרה התובעת שהעבודה היא בימי חול ובגין ימים אלה זכתה לשכר ואילו עבודה בימי שישי היתה ללא שכר. על התובעת לא היה פיקוח כלשהו, כך גם לא נרשמו שעות עבודתה.

עוד נקבע כי התובעת לא עבדה ככל עובד בצורה מסודרת ומאורגנת, מה שכאמור מעלה תהיות אם בכלל עבדה.

לאור הסתירות שנמצאו בגרסאותיהם של התובעת ושל מעסיקה כאמור לעיל, די בכך כדי להוכיח כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת למעסיקתה וכי מדובר ב"עזרה משפחתית".

7. האם מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין התובעת לאביה?
ב- ב"ל (ת"א) 53326-01-14 {צרפתי בוזגלו ליטל נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2015(2), 11792 (2015)} נדונה השאלה האם מתקיימים יחסי עבודה או עזרה משפחתית לצורך קביעת זכאות מענק לידה.

עניינה של תביעה זו היא בקשתה של התובעת לדמי לידה, לאחר שלא הוכרה תקופת עבודתה הנטענת בחברה המנוהלת על-ידי אביה.

הנתבע טען כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת והחברה. גם אם פעלה התובעת בענייני העסק, פעילות זו אינה עולה כדין יחסי עבודה אלא לכל היותר מהווה "עזרה משפחתית".
בית-הדין קיבל את התביעה וקבע כי בין התובעת לבין החברה התקיימו יחסי עובד-מעביד. בית-הדין הגיע למסקנה הנ"ל מהסיבות הבאות: התובעת סיפקה שירותים נחוצים לחברה; גרסתם של התובעת ואביה ביחס להיקף שעות העבודה של התובעת מדי יום היתה אחידה, והותירה רושם מהימן; לאור מצבו הבריאותי של האב מילאה התובעת תפקיד נחוץ בחברה; התובעת עבדה בפועל בחברה, והיתה בקשר משמעותי ושוטף עם גורמי חוץ; לתובעת שולם שכר ריאלי תמורת עבודתה, גם אם חלקו שולם באיחור.

8. האם מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין התובעת לבעלה?
ב- ב"ל (נצ') 37534-06-14 {אתר ימית נ' המוסד לביטוח לאומי תק-עב 2015(2), 8507 (2015)} נדונה השאלה האם מתקיימים יחסי עבודה או עזרה משפחתית לצורך קביעת זכאות מענק לידה.

עניינה של תביעה זו היא בקשתה של התובעת לדמי לידה, לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, לאחר שלא הוכרה תקופת עבודתה הנטענת בחברה המנוהלת על-ידי בעלה.

הנתבע טען כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת והחברה. גם אם פעלה התובעת בענייני העסק, פעילות זו אינה עולה כדין יחסי עבודה אלא לכל היותר מהווה "עזרה משפחתית".

בית-הדין דחה את התביעה וקבע כי התובעת לא השכילה להוכיח את טענתה, לפיה הועסקה כעובדת שכירה במאפיה וכי בינה לבין בעלה לא שררו יחסי עובד מעסיק.

עוד נקבע כי העובדה כי תלושי השכר, בעבורה, הונפקו לתקופה של חודשים, ספורים, בלבד - אלו הסמוכים למועד בו ילדה, התובעת, את בתה, היה כדי להחליש את טענתה, כנ"ל ביחס לעובדה שהדיווח לנתבע, ביחס אליה, בוצע רק בתקופה הנ"ל.
טענת התובעת כאילו ההעברות שבוצעו מחשבון העסק לחשבון הבנק הפרטי שלה, חשבון הבנק היוו את תשלום שכרה אינה מתיישבת עם גובה הסכומים שהועברו - שאינם תואמים את הסכומים המופיעים בתלושי השכר והם, למעשה, נחזים להיות כסכומים המתאימים יותר לתשלומים שוטפים של תפעול בית ואחזקתו, כמו תשלומי ארנונה ומים.

לנוכח כל האמור לעיל ובהתחשב במכלול טענות הנתבע וחרף טענות התובעת בית-הדין קבע כי האחרונה לא הוכיחה לפניו כי אכן התקיימו יחסי עובד-מעביד בינה לבין בעלה, אלא כי, לכל היותר, כל פעולותיה בעסק, ככל שבוצעו, נעשו במסגרת עזרה משפחתית.

9. האם מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין מעסיקו - נהג מונית?
ב- ב"ל (חי') 24579-08-13 {חיים בנדיקט נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2015(2), 3667 (2015)} נדונה השאלה האם מתקיימים יחסי עבודה או האם התובע מוגדר כעובד עצמאי לצורך קביעת זכאות דמי אבטלה.

עניינה של תביעה זו היא בקשתו של התובע לדמי אבטלה, לאחר שלא הוכרה תקופת עבודתו הנטענת בחברת המוניות המנוהלת על-ידי המעסיק.

הנתבע טען כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע וחברת המוניות. גם אם פעל התובע בענייני העסק, פעילות זו אינה עלתה כדין יחסי עבודה אלא היוותה עבודה עצמאית.

בית-הדין קיבל את התביעה וקבע כי בין התובע לבין מעסיקו התקיימו יחסי עובד-מעביד וזאת מן הנימוקים הבאים:

בתקופה הרלוונטית לתביעה התובע הועסק אצל מעסיקו כנהג מונית שכיר; גרסתו של התובע התגלתה כאחידה, ונתמכה באופן מלא בגרסתו של המעסיק; הסיכון הכלכלי בהפעלת המונית היה מוטל על המעסיק ולא היה מוטל על התובע; המעסיק רכש את המונית מכספי הפיקדון שקיבל עת שחרורו מצה"ל ומהלוואה שנטל; המעסיק הוא שמכר את המונית בשל הפסדים; המעסיק נשא בכל עלויות הביטוח של המונית, שכירת זכות ציבורית, טיפולים ונזקים; בסיום עבודתו, נהג התובע להשאיר את המונית בתחנת המוניות ולא היה עושה בה שימוש אישי; התובע צירף לכתב תביעתו ולתצהירו תלושי שכר מתקופת עבודתו אצל מעסיקו, וכן, אישור מעסיק על תקופת ההעסקה ועל השכר שהגיש התובע לנתבע; התובע דווח כעובד שכיר לרשויות המס; המעסיק נשא על כתפיו את הסיכון הכלכלי של העסק.

10. האם מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין התובעת לאביה לצורך תשלום דמי לידה או שמדובר ב"עזרה משפחתית"?
ב- ב"ל (ת"א) 29977-04-13 {שלי זילברשפורן נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2015(2), 1264 (2015)} נדונה השאלה האם מתקיימים יחסי עובד-מעביד לצורך תשלום דמי לידה או שמדובר ב"עזרה משפחתית"?

התובעת הגישה תביעה לתשלום דמי לידה וגמלת שמירת הריון בגין ההריון והלידה של בנה ביום 19.10.09 {הלידה הראשונה} בנימוק כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בינה לבין אביה.

הנתבע טען להתיישנות התביעה ולדחייתה על-הסף וזאת לנוכח העובדה שהתביעה נדחתה כבר ביום 09.05.10 וכי התובעת הגישה את התביעה מחדש בחלוף המועד האמור.

בהסתמך על סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, הנתבע טען לדחיית התביעה לגופה מחמת העדרם של יחסי עובד ומעביד. כן נטען כי עוד בהיות התובעת סטודנטית, עזרה לאביה בעסק בעבודה הכוללת תיוקים ואיוש המשרד בהתאם לצורך - וזאת ללא כל תמורה ולפיכך לא נמצא הבדל בין העבודה שביצעה התובעת כ"עזרה משפחתית" לבין העבודה שביצעה כעובדת.

בית-הדין דחה את התביעה וקבע כי לעניין מועדים שנקבעו בחיקוק נקבע בפסיקה כי בהיעדר הסמכה מפורשת בחוק או בחקיקת משנה להארכת מועדים להגשת תובענות שנקבעו בחוק או בתקנות, אין בית-הדין מוסמך להאריך את המועד להגשתם.

עוד קבע בית-הדין, כי לנוכח העובדה כי התובעת לא הוכיחה שעבודתה בוצעה על-ידי עובד אחר, טרם תחילת עבודתה, במהלך חופשת הלידה וכן לאחר סיום עבודה, כמו גם העובדה שלא היה ניתן להתחקות אחר התמורה ששולמה לתובעת בפועל וחוסר ההתאמה בין תלושי השכר להפקדות בבנק והעובדה שהתובעת מלאה את אותו תפקיד בתקופות קודמות כ"עזרה משפחתית" - היחסים בין התובעת לאביה לא חרגו מגדר "עזרה משפחתית הדדית".

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הגדרות (סעיף 1 לחוק)