botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי

הפרקים שבספר:

כפל גמלאות (סעיף 155 לחוק)

1. הדין
סעיף 155 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"155. כפל גמלאות
מבוטח הזכאי לתשלום על-פי כל חיקוק, למעט פקודת הנזיקין, הסכם קיבוצי כמשמעותו בסעיף 180 או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד תקופת אי-כושר לעבודה או לתפקוד מטעמי בריאות, לא יהיה זכאי לגמלה לפי פרק זה לגבי התקופה שבה הוא זכאי לתשלום כאמור."

2. כללי
הזכאות לדמי תאונה מותנית בכך שלא קם בפני המבוטח מחסום "כפל גמלאות" הקבוע בסעיף 155 לחוק .

תכליתו המוצהרת של סעיף 155 לחוק, הינה מניעת תשלום כפל גמלאות "בעד תקופת אי-כושר לעבודה או לתפקוד מטעמי בריאות". שני פנים להוראה זו: יש בה הסדר של ברירת מחדל בהיעדר הסדר ביטוחי אחר למבוטח. כאשר, בה במידה זהו הסדר שיורי הנכנס לתוקף בהיעדר זכאות המבוטח לתשלום על-פי חיקוק, או הסדר לבר - חקיקתי אחר.

הוראת סעיף 155 כהסדר שיורי אינה יוצאת דופן בחוק הביטוח הלאומי, וקיימות הוראות שיוריות נוספות המונעות תשלום כפל גמלאות והשוללות חבות המוסד לביטוח לאומי, בהתקיים זכאות לגמלה במסגרת הסדר ביטוחי אחר {לדוגמה: סעיף 196(ב) לחוק שעניינו בזכאות לגמלת נכות; וסעיף 61 לחוק שכותרתו "תשלומי כפל" למבוטחת בתקופת שמירת הריון}.

לבסוף יוטעם, כי בשני הפנים של הוראת סעיף 155 ותכליתו, ניתן למצוא ביטוי לרציונאל של עידוד מדיניות חברתית ומשפטית לקיומם של הסדרים לבר-חקיקתיים במסגרת יחסי העבודה בין הצדדים.

כאשר הסדרים אלה מיועדים להגן על העובד ועל מקור פרנסתו, גם בעת שנפגע מתאונה, ומכוחם קמה לעובד המבוטח זכות לגמלה או לפיצוי, כחלק בלתי-נפרד מחוזה העבודה האישי שלו {עב"ל 332/06 המוסד לביטוח לאומי נ' שי מורד, תק-אר 2007(3), 479 (2007)}.

ב- ב"ל (חי) 20918-05-12 ‏{אבישי בן דוד נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (02.05.13)} נקבע עח תכליתה של הדרישה לבדיקת רופא, ובתוך פרק הזמן המצומצם של 72 שעות, כאמור בסעיף 151 לחוק הביטוח היא לאפשר בחינה עובדתית מהימנה אודות עצם קרות התאונה, ובדיקה עובדתית מהימנה אודות הקשר הסיבתי בין התאונה לבין אובדן כושר התפקוד.

דרישה זו מקבלת משנה-תוקף נוכח טענה אפשרית על פגיעה בתאונה שלא היו עדים להתרחשותה, או נוכח אפשרות לאובדן כושר תפקוד מסיבות שאין להן כל קשר עם התאונה.

בית-המשפט פסק כי מעדות התובע עלה, כי השתכר מעבודתו בתקופת אי-הכושר, ומשכך ספק אם התובע זכאי לדמי תאונה אף בהתאם לסעיף 155 לחוק.



3. גמלה
ב- ב"ל (ב"ש) 4814-07-11 ‏{איתן ברקאי עורך-דין נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.03.12)} נקבע כי גמלת דמי תאונה הינה גמלה שיעורית שתנאיה מיוחדים ומסויימים, וסעיף 155 לחוק העוסק בכפל גמלאות קובע כי מבוטח אשר זכאי לפיצוי ממקורות אחרים, לא יהא זכאי לדמי תאונה.

4. ימי מחלה
ב- ב"ל (ת"א) 1750-09 ‏{פנחס זיו נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.07.11)} נקבע כי חובה על הנתבע לברר האם עובד התובע דמי תאונה ניצל את כל ימי המחלה הצבורים לזכותו אצל המעסיק שכן עובד שזכאי לתשלום עבור ימי מחלה ממעסיקו אינו זכאי לקבל דמי תאונה מאת הנתבע.

5. תשלום על-פי כל חיקוק
ב- ב"ל (ת"א) 4216-09 ‏{ישראלי פולה נ' המוסד לביטוח לאומי - סניף תל-אביב, פורסם באתר האינטרנט נבו (16.02.11)} סעיף 155 לחוק הביטוח קובע, כי מבוטח הזכאי לתשלום על-פי כל חיקוק, למעט פקודת הנזקין (נוסח חדש), הסכם קיבוצי כמשמעותו בסעיף 180 או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד תקופת אי-כושר לעבודה או לתפקוד מטעמי בריאות, לא יהיה זכאי לגמלה לפי פרק זה לגבי התקופה שבה הוא זכאי לתשלום כאמור.

תכליתו המוצהרת של סעיף 155 לחוק, הינה מניעת תשלום כפל גמלאות בעד תקופת אי-כושר לעבודה או לתפקוד מטעמי בריאות.

במקרה דנן, קובע בית-הדין, כי אין חולק כי במועד התאונה הנטענת שולמה לתובעת קצבת נכות כללית במלואה.
כעולה מהוראת סעיף 155 עסקינן בתשלום על-פי כל חיקוק, קרי, חוק הביטוח. לפיכך, תוצאת הדברים, היא כי התובעת אינה זכאית לקבלת כפל גמלאות כפי שקבע המוסד לביטוח לאומי ולכן דין תביעתה להידחות.

ב- ב"ל (ת"א) 5641/07 ‏{סלבר עמיחי נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (21.09.09)} נקבע כי סעיף 155 לחוק הביטוח קובע מפורשות כי התובע אינו זכאי לתשלום דמי תאונה ככל שמוקנית לו זכאות לתשלום על-פי חיקוק אחר. רוצה לומר, תובע אינו זכאי ל"כפל גמלאות" בגין אותה תקופה.