botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי

הפרקים שבספר:

תקנה 4א לתקנות הביטוח הלאומי (אימהות)

1. אופי עיסוקה של המשיבה {עבודה או התנדבות} לצורך זכאות לדמי לידה - הערעור התקבל
ב- דב"ע מה/0-51 {המוסד לביטוח לאומי נ' שרון איילה, תק-אר 1985(3), 1 (1985)} המוסד לביטוח לאומי ערער על פסק-דין של בית-הדין האיזורי בתל-אביב-יפו אשר קבע כי המשיבה זכאית לדמי לידה.

התובעת נפגעה בתאונת דרכים ובמסגרת שיקומה עברה קורס לספרנות מטעם הסתדרות הפקידים של ארגון ספרני ישראל. הקורס החל ב- 31.07.81, ובו למדה התובעת 8 שעות מדי שבוע.

החל מיום 01.09.81 עד 31.07.82 עבדה התובעת על-פי דרישת מחלקת השיקום של הנתבע, 20 שעות שבועיות {1/2 משרה} בספריה העירונית ברחובות. אולם לא קיבלה שכר עבור עבודתה כאמור, אך קיבלה דמי שיקום מהנתבע ואף שולמו בגינה לאותה התקופה דמי ביטוח לאומי.

המוסד לביטוח לאומי טען כי במשיבה לא נתמלאו תנאי הזכאות לדמי לידה כי בתקופה הרלוונטית עד "ליום הקובע", שולמו עבור המשיבה, דמי ביטוח כעובדת, בעד 7 חודשים בלבד וכי השתתפות המשיבה בקורס לספרנות - לא היתה "במסגרת הכשרה מקצועית במקומות מאושרים במשמעות האמור בתקנה 4א לתקנות הביטוח הלאומי (אימהות).
בית-הדין האיזורי קיבל את טענת המוסד לביטוח לאומי, כי הכשרתה המקצועית של המשיבה "כמפורט לעיל" אינה בגדר "הכשרה מקצועית". עם-זאת קיבל בית-הדין "אם כי לא בלי היסוס" את טענת המשיבה שיש לראותה כ"עובדת" בתקופת עבודתה בספריה, אף כי לא קיבלה שכר מעיריית רחובות ועבדה שם על-פי הוראות מחלקת השיקום של המוסד.

על כל אלה גברה, במשקלה, העובדה שהמשיבה בעבודתה בספריה, הביאה "תועלת ממשית" למעבידתה והיא ראיה שמנהלת הספריה דיברה על המשיבה כעל "מתנדבת", דיבור שאינו תואם "עיסוקו של אדם לצרכי שיקומו העצמי גרידא".

בערעור טען המוסד כי טעות היתה לראות את אותה התקופה, כתקופת עבודה לצורך סעיף 98(א) לחוק הביטוח הלאומי, כאשר המשיבה הועסקה כמתנדבת ולא היו קיימים יחסי עובד-מעביד בינם לבין עיריית רחובות, לא שולמו עבורה דמי ביטוח וגם לא היו חייבים לשלם דמי ביטוח.

בית-הדין קבע, כי המילה שעל פיה הוכרעה הכף לטובת המשיבה - "בהתנדבות" - היא הנותנת והיא הקובעת שלא היה מקום לקבל את התביעה.

עוד הוסיף בית-הדין, כי בלשון המעבידה {עיריית רחובות} עבדה המשיבה בהתנדבות 11 חודשים ולדברי העובדת {המשיבה} היא "חוייבה" {"חוייבתי"} על-ידי המוסד לביטוח לאומי "לעבוד בספריה בהתנדבות כיוון שזה היה חלק מהשיקום".

לסיכום, קבע בית-הדין, כי מפגש בין התנדבות {מרצון} והתנדבות-חובה, לא יביא לעולם מערכת של יחסי עובד ומעביד. הביטוי הראשון הוא טאוטולוגיה - כל התנדבות היא "מרצון" - והשני: דבר והיפוכו. המשיבה לא "עבדה" בספריה על-סמך התקשרות חוזית שיצרה רקמה הדדית של חובות וזכויות. פעולתה בספריה היתה חלק בתוכנית של שיקום מקצועי במסגרת זכאותה של המשיבה כמבוטחת ביטוח נכות. לא היה זה ועל-כך אין חולקין - "שיקום מקצועי" מן הסוג המקנה לאישה זכות לדמי לידה, ולא היה זה קשר היוצר יחסי עבודה.

2. חישוב תקופת הזכאות לדמי לידה - עובדת שכירה - התביעה התקבלה
ב- ב"ל (נצ') 1132/03 {דאבוש דניאלה נ' המוסד לבטוח לאומי, תק-עב 2004(2), 751 (2004)} נדונה תקופת הזכאות לדמי לידה שהוכרה לתובעת, ושיעור דמי הלידה שחושבו.

תביעתה של התובעת לדמי לידה אושרה בגין תקופה של חודש. הנתבע שילם לתובעת באופן חלקי, בעד פרק זמן של 6 שבועות בלבד, וחישב אותם על-סמך שכר העבודה שקיבלה התובעת בחודש אוגוסט 2002 זאת, מאחר ולגרסת הנתבע הובאו בחשבון לצורך בחינת זכאותה לדמי לידה 6 חודשים מתוך 14 חודשים שקדמו ליום הקובע ודמי הלידה חושבו בהתאם להשתכרותה בחודש אוגוסט 2002.

התובעת השתתפה בקורס הכשרה בחודשים מאי - יולי 2002 ולטענתה היה צריך להביא בחשבון את התקופה הזו לצורך חישוב זכאותה, כאשר נאמר לה על-ידי פקידת הנתבע כי על-מנת לקבל דמי לידה מלאים עליה לעבוד חודש אחד, וכך עשתה, בחודש אוגוסט 2002.

התובעת עבדה בחודש אוגוסט 2002 ולכן, ה"יום הקובע" כהגדרתו בסעיף 48 לחוק הביטוח הלאומי הוא 31.08.02.

התובעת עבדה, ושולם עבורה דמי ביטוח, בחודשים דצמבר 2000 ועד ספטמבר 2001. התובעת קיבלה דמי אבטלה במשך חמישה חודשים ונשלחה לקורס הכשרה לתקופה של שלושה חודשים. בגין אותה תקופה קיבלה התובעת דמי אבטלה.

בית-הדין קבע, כי התובעת היתה מבוטחת בתור "עובדת" לפי סעיף 40(ב)(1) לחוק הביטוח הלאומי מאחר ובמועד הקובע, כפי שנקבע לעיל, היא עבדה.

בנוסף, התקופה שבה התובעת השתתפה בקורס הכשרה לא נחשבת ל"הכשרה מקצועית", מאחר והקורס לא נמשך לפחות 6 חודשים רצופים, בהתאם לאמור בתקנה 4א לתקנות הביטוח הלאומי (אימהות).

הנתבע ערך חישוב של עבודת התובעת מתוך 14 חודשים שקבעו ליום הקובע אך למרות החלטת בית-הדין מיום 08.02.04 לא חושבה הזכאות בתקופה של 22 חודשים לפני היום הקובע.

אם בודקים את התקופה הזו, יש לחשב כתקופת אכשרה של התובעת את החודשים שבהם עבדה וגם את אלה שבגינם קיבלה דמי אבטלה. התקופה של 22 החודשים לפני היום הקובע היא מיום 01.11.00 עד ליום 31.08.02.

לפיכך, צברה התובעת 19 חודשי אכשרה בתקופה של 22 חודשים, ולכן היא זכאית לדמי לידה לפרק זמן של 12 חודשים.

באשר לתקופת הקורס, יש לחשבם כ"תקופת אכשרה" מאחר והתובעת קיבלה דמי אבטלה באותם חודשים.

עוד הוסיף בית-הדין, כי הגדרת קורס כ"הכשרה מקצועית" בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי היא לגבי מבוטחת על-פי סעיף 40(ב)(2) "אישה הנמצאת בהכשרה מקצועית" שמוגדרת כ"תקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח" בתנאי שעבדה כעובדת או עובדת עצמאית לפחות 30 ימים לפי היום הקובע. במקרים אלה לא נדרשת תקופת אכשרה.

אין זה המקרה של התובעת, שמבוטחת כ"עובדת". לאור זאת, התובעת זכאית לדמי לידה בגין 12 שבועות, ולא 6 שבועות כפי שנקבע על-ידי הנתבע.

דמי לידה ליום הם השכר הרגיל של המבוטחת, כאשר אותו "שכר העבודה הרגיל" הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע, ב- 90 {סעיפים 53 ו- 54 לחוק הביטוח הלאומי}.

מאחר והשכר היחיד שהתובעת קיבלה בתקופה של רבע השנה שקדם ליום הקובע הוא שכר חודש אוגוסט 2002, יש לחלק את אותו סכום ב- 90 ומגיעים לדמי לידה כפי שחושבו על-ידי הנתבע - 34.85 ש"ח ליום.

לסיכום, קבע בית-הדין, כי התובעת זכאית לקבל דמי לידה בגין 12 שבועות ולא 6 שבועות בלבד, כפי שהוחלט על-ידי הנתבע.

3. שנת השתלמות כתקופה שבה שולמו דמי ביטוח בגינה לצורך זכאות לדמי לידה - התביעה נדחתה
ב- ב"ל (ת"א) 6937/07 {שולי לקח נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2008(4), 3318 (2008)} זכאותה של התובעת לתשלום דמי לידה עבור לידת בתה אושרה באופן חלקי, בגין 42 ימים.

בכתב התביעה טענה התובעת כי היא זכאית לדמי לידה מלאים, משום שהיתה בשנת השתלמות מספטמבר 2005 ועד 2006 ויש לקחת בחשבון תקופה זו כתקופה שבה שולמו דמי ביטוח בגינה.

התובעת טענה כי היא לא היתה בחופשה ללא תשלום, אלא בשבתון ולמדה. לטענתה, ראתה סעיף חוק על פיו לימודים כן נחשבים לצורך תקופת אכשרה לתשלום דמי לידה.

בית-הדין קבע, כי מדובר בחופשה ללא תשלום, שלגביה נקבע בסעיף 50(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי, כי תקופה של שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום תילקח בחשבון כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח, ולא מעבר לכך.

לסיכום, הוסיף בית-הדין, כי לא ניתן לראות גם בקורסים שלמדה התובעת במהלך השבתון {אף אם בהחלט תרמו להעשרתה המקצועית}, כ"הכשרה מקצועית" לפי הגדרתה בסעיף 39 לחוק הביטוח הלאומי, שכן מקומות השיקום וההכשרה המקצועית לפי סעיף זה נקבעו בתקנה 4א לתקנות הביטוח הלאומי (אימהות), והם "מקומות שבהם ניתנים הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי בשיתוף עם האגף להכשרה ולהשתלמות מקצועית במשרד העבודה והרווחה במקצוע הנלמד לפי תוכנית לימודים לפחות 35 שעות בשבוע במשך 6 חודשים רצופים לפחות".

4. חישוב תקופת האכשרה בעדה משולם דמי לידה - התביעה התקבלה בחלקה רק לעניין הזכאות לדמי לידה
ב- ב"ל (ב"ש) 1451/02 {חדווה אפללו נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2004(1), 2965 (2004)} התובעת הגישה תביעה לדמי לידה לנתבע.

התובעת השתתפה בקורסים להכשרה מקצועית וקיבלה בגין כל תקופת לימודיה מ- 01.06.00 עד 31.07.01 דמי אבטלה.

הנתבע דחה תחילה את תביעת התובעת לקבלת דמי לידה שכן טען, כי לא צברה "תקופת אכשרה" על-פי סעיף 50 לחוק ביטוח לאומי, אולם לאחר קבלת מסמכים נוספים מאת התובעת אישר, כי התובעת זכאית לדמי לידה למחצית התקופה ובגין 42 ימים בלבד.

לטענת הנתבע, התובעת לא צברה תקופת אכשרה על-מנת להיות זכאית לדמי לידה בגין 12 שבועות לאור האמור בסעיף 50(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי, שכן לא היתה בבחינת "מבוטחת" ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית בעד פרק זמן של 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ל"יום הקובע" או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע.

ובאשר לתקופה בה שהתה התובעת בהכשרה מקצועית, הנתבע טען, כי התובעת צברה רק 6 חודשים מ- 01.06.00 עד 31.12.00, שבעדם שולמו דמי ביטוח {במסגרת היותה בהכשרה מקצועית} ולכן זכאית לדמי לידה בעד 6 שבועות בלבד.

בית-הדין קבע, כי לצורך חישוב תקופת הזכאות לדמי לידה של התובעת רק תקופת הכשרתה המקצועית מ- 1.06.00 עד 31.12.00 נכללת שכן מדובר בקורס "הכשרה מקצועית" העונה להגדרה שפורטה בתקנה 4א(1) לתקנות הביטוח הלאומי (אימהות), שצוטטה לעיל היינו לפי תוכנית לימודים לפחות 35 שעות בשבוע במשך 6 חודשים רצופים.

תקופות ההכשרה הנוספות בהן למדה התובעת היינו מ- 18.01.01 עד 30.07.01 אינן עונות להגדרה של "הכשרה מקצועית" שצוטטה לעיל ולו בשל אורך הקורס. כמו-כן התובעת מודה, כי הפסיקה השתתפותה בקורס ליצוא אלקטורניקה במהלכו ועברה להשתתף בקורס למטפלות, וגם קורס זה לא ארך 6 חודשים.

לפיכך, קבע בית-הדין, כי מתוך 22 החודשים שקדמו ל"יום הקובע" צברה התובעת רק 6 חודשים שבעדם שולמו דמי ביטוח ולכן זכאית היא לדמי לידה בעד 6 שבועות בלבד. תביעת התובעת לקבלת דמי לידה התקבלה בחלקה.