botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי

הפרקים שבספר:

בית-דין לעבודה - מניעת טיעון (סעיף 394 לחוק)

סעיף 394 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"394. מניעת טיעון
לא תישמע בכל בית-משפט או בית-דין טענה הסותרת פסק-דין סופי של בית-הדין לעבודה בשאלה אם מגיעה גמלה לפי פרק ה' או לא."

ב- ת"א (ת"א) 1616/04 {שרף מיכאל נ' אסותא - מרכזים רפואיים בע"מ, תק-מח 2009(3), 7198 (2009)} נבחנה טענת הנתבעת כי סעיף 394 לחוק הביטוח הלאומי, הקובע את עיקרון השתק הפלוגתא הנדון, מצומצם רק לגבי טענה בעניין זכאותו של התובע לגמלה, ולא באשר לעובדות אחרות שנקבעו על-ידי בית-הדין.

בקבלו את הטענה הנ"ל קבע בית-הדין כי סעיף 394 לחוק הביטוח הלאומי קובע השתק פלוגתא מיוחד, החל כלפי כולי עלמא, ולא רק כלפי הצדדים להליך בבית-הדין או חליפיהם.

בית-המשפט העליון דן בשאלה האם סעיף זה קובע השתק פלוגתא מצומצם, לגבי קביעת בית-הדין בנושא הזכאות לגמלה, או שמא עיקרון רחב הקובע מעשה בית-דין בנוגע לכל מימצא שנקבע על-ידי בית-הדין לעבודה. דעת הרוב ב- ע"א 424/82 {ציון שוב נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד לח(4), 354 (1984)} קבעה, כי אין לפרש את הוראת "מניעת הטיעון" פירוש מרחיב וגורף, אלא יש לתת לה את המשמעות המצמצמת, העולה מנוסח הסעיף, מהקשרו וממטרתו.

אין לקבל את פרשנותו של התובע, כי סעיף 394 לחוק הביטוח הלאומי מונע מהנתבעת מלהעלות טענות נגד ממצאים עובדתיים שנקבעו על-ידי בית-הדין ובפרט עניין הקשר הסיבתי בין אוטם שריר הלב שארע ביום 10.04.98 לבין הויכוח החריג שהתנהל בינו לבין הטכנאים. סעיף זה מונע מהנתבעת מלטעון אך ורק נגד קביעת בית-הדין בעניין זכאותו של התובע לגמלה.

מובן, כי אין מקום בענייננו לתחולתם של דיני ההשתק הרגילים, שכן תנאי לקיומם של אלו הוא זהות בין הצדדים לשני ההליכים - זה שהתנהל בפני בית-הדין וזה המתנהל בפני בית-הדין בתיק דנן. תנאי זה איננו מתקיים במקרה זה, ואף לא ניתן לומר כי קיימת זהות אינטרסים בין בעלי הדין {המוסד לביטוח לאומי בהליך בפני בית-הדין ומעבידתו של התובע בהליך דנן} או קירבה משפטית אחרת - בניגוד לנטען על-ידי התובע. לאור האמור, טענת התובע בעניין השתק פלוגתא נדחתה.

ב- ע"א 1041/97 {סררו אבי נ' נעלי תומרס בע"מ, פ"ד נד(1), 642 (2000)} קבע בית-המשפט כי "עקרונית, אין שום סיבה שלא להחיל את דיני ההשתק הרגילים לגבי כל עניין שסעיף 394 לחוק... לא חל עליו, גם כשההשתק נובע מקביעה של בית-הדין לעבודה, וכשאני כותב דיני ההשתק הרגילים, כוונתי לדיני ההשתק כפי שנתבארו בהלכת פיכטנבוים {ע"א 258/88 פיכטנבוים נ' רשם המקרקעין ואח', פ"ד מד(2), 576, 580 (1990)} הנ"ל, דהיינו שדי בכך שבעל הדין שלחובתו נקבע הממצא העובדתי היוצר את ההשתק יהיה בעל דין בכל אחד משני ההליכים. כל זה בכפוף לסייג זה שאם הממצא שעליו נשענת הטענה של השתק פלוגתא נקבע על-ידי בית-הדין לעבודה על יסוד דיני ראיות שונים מאלו הנהוגים בבית-המשפט, לא תשמע טענת השתק פלוגתא" {ראה גם ת"א (פ"ת) 43797-08-13 שלום זלמן נ' התעשיה האווירית לישראל בע"מ, תק-של 2014(4), 86431 (2014); ת"א (ת"א) 7411-05-10 משה גלזר נ' התעשייה האווירית לישראל בע"מ ואח', תק-של 2013(4), 35732 (2013)}.