botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי

הפרקים שבספר:

שיעור קצבת תלויים (סעיף 132 לחוק)

1. הדין
סעיף 132 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"132. שיעורי קצבת תלויים
המוסד ישלם קצבה בשיעורים שיחושבו באחוזים מקצבת הנכות המלאה כמפורט להלן:
(1) לאלמנה שהיא בת 50 שנים ומעלה - 60 אחוז;
(2) לאלמנה שהיא בת 40 שנים ומעלה ועוד אינה בת 50 שנים - 40 אחוז;
(3) לאלמנה שערב פטירתו של המבוטח לא היתה מסוגלת לכלכל עצמה מעבודה, כל זמן שאין היא מסוגלת כאמור, ויהא גילה אשר יהא - קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים;
(4) לאלמנה שהיו עמה ילדים ואינם עמה עוד - קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים;
(5) לאלמנה שעמה ילדים, ויהא גילה אשר יהא, כל זמן שהילדים עמה - קצבה לפי פסקה (1) ותוספת ילדים:
(א) לילד אחד - 20 אחוז;
(ב) לשני ילדים - 30 אחוז;
(ג) לשלושה ילדים ויותר - 40 אחוז;
(6) לילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה זכאית לקבל בשבילם תוספת לפי פסקה (5):
(א) לילד אחד - 60 אחוז;
(ב) לשני ילדים - 80 אחוז;
(ג) לשלושה ילדים - 90 אחוז;
(ד) לארבעה ילדים ויותר - 100 אחוז;
(7) לתלויים אחרים שהניח אחריו המבוטח כשלא הניח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה:
(א) לתלוי אחד - 50 אחוז;
(ב) לשני תלויים - 75 אחוז;
(ג) לשלושה תלויים - 90 אחוז;
(ד) לארבעה תלויים - 100 אחוז."

2. "שלושה ילדים ויותר" - סעיף 132(5)(ג) לחוק
המחוקק קבע כי האלמנה תזכה לתוספת קצבה של 40 אחוז עבור שלושה ילדים ומעלה. התוספת אמורה להתחלק בין כל הילדים ללא קשר למספרם, יהיה אשר יהיה. חלוקה בין ילדים שהם מקטני קטנים, לבין ילדים גדולים יותר, הזקוקים לפחות השגחה וטיפול, לא מעוגנת בלשונו של החוק ובתכליתו.

ב- ע"א (חי') 4491/07 {עזבון המנוח מועדי סלמאן ואח' נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח', תק-מח 2008(3), 1983 (2008)} קבע בית-המשפט:

"5. המערערים טוענים כי הערכאה הדיונית שגתה עת ניכתה את קצבאות המוסד לביטוח לאומי באופן גורף מכלל הפיצויים בתביעת התלויים כאשר היה נכון לנכות החלק בקצבה לה זכה כל תלוי מחלקו באובדן התמיכה.

לטענתם, בהתאם לסעיף 132 לחוק הביטוח הלאומי, קצבת התלויים שולמה עבור האלמנה ושלושה ילדים בלבד ולפיכך אין לנכות מחלקם של הילדים התלויים האחרים את גמלאות המוסד לביטוח לאומי.

על-אף מקוריותה של הטענה, דינה להידחות. סעיף 132(5)(ג) לחוק הביטוח הלאומי, הדן בשיעורי קצבת תלויים בנפגעי עבודה מזכה אלמנה שגרים עימה 'שלושה ילדים ויותר' בשיעור המלא של הקצבה. אין להסיק מכך כי הקצבה משולמת בפועל בגין האלמנה ושלושת ילדיה הקטנים בלבד והתלויים האחרים אינם נהנים ממנה. מלשון הסעיף מובן כי הקצבה משולמת לאלמנה שגרים עמה שלושה ילדים לפחות, כך שגם הילדים האחרים הגרים עם האלמנה נהנים מהקצבה."

3. חישוב קיצבת התלויים - סעיף 132 לחוק
ב- ע"א 3045/07 {מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' רות מאיר ואח', תק-על 2010(3), 3310 (2010)} נדונה פרשנותו של סעיף 132 ונקבע כי תוספת הקצבה שמקבלת האלמנה עבור שלושה ילדים ויותר ניתנת למשק הבית בכללותו ועל-כן לא ניתן להפריד בין חלקי הקצבה המגיעים לכל אחד מן הילדים והאלמנה.

עוד נקבע כי התוספת המקסימלית, בגובה 40 אחוז מקצבת הנכות המלאה, ניתנת עבור שלושה ילדים ויותר, ולא עבור שלושה ילדים בלבד.

ב- עב"ל 51013/98 {גאדה הנו ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 2002(1), 858 (2002)} נקבע כי על-פי סעיף 132 לחוק - קיצבת התלויים משולמת "בשיעורים שיחושבו באחוזים מקצבת הנכות המלאה".

על-פי סעיף 105 לחוק - קיצבת הנכות החודשית המלאה שווה לדמי פגיעה ליום כפול שלושים.

על-פי סעיף 97(א) לחוק - דמי הפגיעה ליום הם שלושה רבעים משכרו הרגיל של המבוטח.

על-פי סעיף 98(ב)(2) לחוק - הבסיס לחישוב השכר הרגיל לגבי עובד עצמאי לעניין סעיף 97 לחוק הינו, הכנסתו ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה שקדם ליום שבעדו שמגיעים לראשונה דמי פגיעה.

על-פי סעיף 345(ב)(1) לחוק - ההכנסה בשנת המס בעדה משתלמים דמי הביטוח תקבע על-פי שומה הסופית של ההכנסה לאותה שנה.

בסעיף 345(ב)(3)(ב) לחוק נאמר לעניין חישוב הכנסתו החייבת בדמי ביטוח של עצמאי, כי "השר יקבע - נסיבות שבהן תחשב ההכנסה בשנה השוטפת שלפיה שולמו מקדמות כאמור בפסקאות (1) או (2), כהכנסה לפי שומה סופית".