botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי

הפרקים שבספר:

מימון (סעיף 291 לחוק)

1. הדין
סעיף 291 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"291. מימון
אוצר המדינה ישפה את המוסד, על-פי דרישתו, בשל כל הוצאה שהוציא למתן גמלאות לפי פרק זה ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות פרק זה."

2. כללי
קצבת התנדבות נכללת בתקציבו של המוסד לביטוח לאומי. מסקנה זו עולה מהוראת סעיף 291 לחוק הביטוח לאומי אשר קובעת: "אוצר המדינה ישפה את המוסד, על-פי דרישתו, בשל כל הוצאה שהוציא למתן גמלאות לפי פרק זה ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות פרק זה".

מהוראה זו עולה כי המוסד לביטוח לאומי משלם את הקצבה בפועל לנפגע מתקציבו ולאחר-מכן הוא מקבל שיפוי מאוצר המדינה בגין התשלומים שביצע בגין קצבה זו.

לתוצאה דומה הגיעו בתי-משפט אחרים {ר"א ת"א (קריות) 213-10-09 המל"ל נ' המאגר, תק-של 2012(1), 47008 (2012); ת"א (ת"א) 1571/05 המל"ל נ' החברה העירונית ראשון לציון, תק-מח 2012(2), 26066 (2012)} שם נאמר על-ידי כב' השופט בכר:
"מן העבר השני, מצוי מי שאצלו או עבורו מתבצע מעשה ההתנדבות. לכאורה, אין כל מניעה כי מי שביצעו עבורו עבודה בהתנדבות יישא כמזיק בהשבת תגמולי המוסד לביטוח לאומי ששולמו למתנדב שניזוק במהלך התנדבותו. מי שמעסיק מתנדב זוכה בעבודת המתנדב ללא תמורה, מדוע אם-כן שלא ידאג לכל הפחות לביטוח מתאים עבורו למקרה פציעה? יש בכך משום מתן מענה הולם לצדק חלוקתי באופן שהמזיק יישא במלוא נזקי הניזוק, והמיטיב יזוכה על הוצאותיו באופן שלא יימצא חסר. מעבר לכך, יש בכך כדי להיטיב את אופן התנהלותו של מקבל השירות מאחר והוא נדרש להיות אחראי למתנדב ולנזקים שיגרמו לו בשל רשלנותו."
{תא"ק (יר') 21107-08 המוסד לביטוח לאומי נ' הפניקס חב' לביטוח בע"מ ואח', 2012(3), 66507 (2012)}

המדינה נושאת בפועל בתגמולים אותם שילם המוסד לביטוח לאומי למתנדב שנפגע במהלך ביצוע ההתנדבות. יחד-עם-זאת, ככל שהמוסד לביטוח לאומי יצליח לגבות את התגמולים ששולמו למתנדב בחזרה מצד ג' מזיק, יועבר סכום התגמולים שהושבו בחזרה לאוצר המדינה {ת"א 1571-05 המוסד לביטוח לאומי נ' החברה העירונית ראשל"צ לתרבות ספורט ונופש בע"מ, תק-מח 2012(2), 26066 (2012)}.

3. תביעת שיבוב - תאונת דרכים שהתרחשה עת נהג הנפגע באופנוע בבעלות ארגון ההתנדבות זק"א - התביעה התקבלה
ב- ת"א (קריות) 213-10-09 המוסד לביטוח לאומי נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב הפול ואח', תק-של 2012(1), 47008 (2012)} נדונה תביעת שיבוב על-סך של 10,052 ש"ח שהוגשה על-ידי המוסד לביטוח לאומי בגין דמי פגיעה ומענק נכות ששולמו על-ידי המוסד לביטוח לאומי לנפגע, בשל תאונת דרכים שהתרחשה ביום 10.10.02, עת נהג הנפגע באופנוע בבעלות ארגון ההתנדבות זק"א, שהועמד לרשותו במסגרת התנדבותו בזק"א. אין חולק כי זק"א היא הבעלים של האופנוע, וכי היא זו שנשאה בדמי הביטוח בגינם.
התביעה נסמכה על ההסכם שנכרת בין המוסד לביטוח לאומי לנתבעות בשנת 1979 המסדיר את זכויות המוסד לביטוח לאומי לשיבוב גמלאות המשולמים על-ידה לנפגעים בגין תאונות דרכים.

המוסד לביטוח לאומי טען בתביעתו כי התאונה התרחשה בעת שיצא הנפגע לשליחות של מעבידתו "דפוס ישר" בעוד שהנתבעת טוענת כי הנתבע נפגע לאחר שקיבל קריאה מזק"א, ולכן מדובר בתאונת עבודה בשירות זק"א כמעביד.

במחלוקת העובדתית בין הצדדים, העדיף בית-הדין את גרסת הנתבעות, לפיה התאונה התרחשה בעת שפעל הנפגע במסגרת ארגון ההתנדבות זק"א. למרות האמור, קבע בית-הדין, כי ארגון ההתנדבות זק"א אינו "מעביד" של הנפגע, כמשמעות מונח זה בחוק הביטוח הלאומי ובהסכם, ולכן מוטלת על הנתבעות חובת שיבוב ביחס לגמלאות ששולמו לנפגע.

כמו-כן הוסיף בית-הדין, כי זק"א אינה מחויבת, לפי חוק הביטוח הלאומי, בתשלום דמי ביטוח לאומי בגין מתנדביה {גם לא נטען בפני אחרת}, ולכן, לאור לשונו המפורשת של ההסכם המפנה להגדרת מעביד בסעיף 82(ב) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח-1968, אין מקום להתייחס אליה כמעביד על-פי ההסכם. לאור האמור לעיל, קבע בית-הדין, כי דין התביעה לשיפוי בגין הגמלאות - להתקבל.