בקע מפשעתי (סעיף 84 לחוק)

1. הדין
סעיף 84 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"84. בקע מפשעתי
אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא-אם-כן:
(1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן;
(2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע;
(3) הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל-פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול-דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור."

2. כללי
סוגיית ההכרה בבקע מפשעתי כתאונת עבודה הינה מורכבת ונפתלת. ראשיתה בפסיקה של בתי-הדין של המוסד לביטוח לאומי, אשר פעלו עוד בטרם הקמת בתי-הדין לעבודה, בלא מבחן משפטי מוגדר הנוגע לעניין ונזקקו במיוחד להיבטים הרפואיים ולהבחנות בין סוגי בקע שונים {ד"ר ש' קובובי רמ"ח ושס"ה סוגיות בתאונת עבודה (הוצאת לשכת עורכי-הדין, 1994), 52}.

בשנת 1964 תוקן החוק, על-פי מודל חקיקתי במדינת מיסיסיפי בארצות-הברית, ונקבעו בו מבחנים ברורים להכרה בבקע מפשעתי כתאונת עבודה.

התיקון לחוק משתקף כיום בסעיף 84 לנוסח המשולב של החוק משנת 1995, אשר נוסחו הובא לעיל {עב"ל 189/06 חיים דוניאץ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 2007(1), 541 (2007)}.

סעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי, קובע שלושה תנאים מצטברים שבהתקיימם יראו בבקע המפשעתי כתאונת עבודה:

האחד, הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או פגיעה במישרין באיזור קיר הבטן.

השני, עקב הופעת הבקע המבוטח הפסיק את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע.

השלישי, הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם.

די באי-עמידה באחד התנאים שלעיל, על-מנת שבקע מפשעתי לא יוכר כתאונה בעבודה {ב"ל (נצ') 1798/04 אחמד עומר נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2005(2), 4892 (2005)}.

אירוע של בקע מפשעתי הוא ייחודי בכך, שלמרות שהוא נובע מתאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו של המבוטח, אין להכיר באירוע זה כתאונת עבודה, אלא, אם נתקיימו התנאים המצטברים שנקבעו בסעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי {עב"ל 868/97 פנטוביץ לייב דוד נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לה 561}.

חיזוק לכך שהמחוקק צמצם את המושג "תאונת עבודה" במקרה של בקע מפשעתי, ניתן למצוא בלשון החוק, הבאה על דרך השלילה: "אין רואים בקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם..." {דב"ע לד/31-0 מוריס בסיס נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ה 161{.

כלומר, מלכתחילה אין להכיר באירוע של בקע מפשעתי כתאונת עבודה, אלא אם הצליח התובע להוכיח את התנאים המצטברים כנדרש בסעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי {עב"ל 1348/00 יבגני יוספין נ' המוסד לביטוח לאומי - סניף באר-שבע, תק-אר 2007(4), 5634 (2007)}.

כך לדוגמה, ב- ב"ל (ב"ש) 1930/07 {יבגני יוספין נ' המוסד לביטוח לאומי - סניף באר-שבע, תק-עב 2007(4), 5634 (2007)} קבע בית-הדין כי התנאים המצטברים, הנדרשים להכרה בבקע המפשעתי כ- "תאונת עבודה", לא נתקיימו, קרי, לא התקיים התנאי של מאמץ לא רגיל וכי המדובר בפעולה לא רגילה במסגרת הפעולות שהתובע עושה מדי יום. כמו-כן, לא התקיים התנאי של הפסקת העבודה בעקבות הופעת הבקע, שכן, התובע העיד כי המשיך לעבוד לאחר האירוע, וזאת עד למועד בו עבר את הניתוח מספר חודשים לאחר-מכן.

על-מנת שבקע מפשעתי יוכר בתאונת עבודה צריך שיתמלאו מספר תנאים מצטברים ורק לגבי אחד מהם, זה המצויין בסעיף-קטן 84(3), ניתן למוסד לביטוח לאומי, שיקול-דעת כדי להכיר בתאונה כפגיעה בעבודה, אף אם לא התמלא אותו תנאי.

כפי שנראה, הופעת הבקע חייבת לבוא תוך כדי עבודה ואפילו נגרם הבקע תוך כדי העבודה ועקב העבודה, אך לא הופיע אותה שעה, אין הוא בא בגדר תאונת עבודה {דב"ע לג/13-0 יצחק הס נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד 262}.

כמו-כן, נדרש כי הופעת הבקע תוך כדי עבודה תבוא כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באיזור קיר הבטן.
על בית-הדין לקבוע את מועד הופעת הבקע והאם קיים קשר סיבתי בינו לבין המאמץ הבלתי-רגיל. שאלה זו היא שאלה מעורבת של משפט ורפואה והיא מחייבת הגשת חוות-דעת רפואית טרם נתינת החלטה משפטית לגביה {דב"ע לג/13-0 יצחק הס נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד 262}.

3. הרמת בלוני גז
ב- ב"ל (ת"א) 3736/07 {לוי אליהו נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2008(1), 10935 (2008)} קבע בית-הדין:

"6. אלא שלטעמנו יש לבחון את החריגות והתדירות של פעולה זו לאור התיאור הכללי של העובדה הכולל הרמות של בלונים במשקל 100 ק"ג כל יום במהלך העבודה כאשר נתקלים במדרגות.

בדיקת החריגות והתדירות צריכה להיעשות ביחס לכלל העבודה ולא כטענת התובע לפיה יש לבדוק את חריגות החזרת בלון מלא למשאית לעומת פריקתו מהמשאית.

הוכח כי התובע נאלץ כל יום במהלך עבודתו לסחוב בלונים כבדים במדרגות...

7. בחינת החריגות בעוצמה ובתדירות לאור עבודתו הכוללת של התובע מביאה למסקנה כי לא מדובר במאמץ חריג בעוצמתו ובתדירותו.

התובע נאלץ מידי יום להרים בלונים כבדים, לעיתים לצורך החזרתם למשאית ולעיתים קרובות הרבה יותר כדי למקמם במקומות אשר הגישה אליהם כוללת שימוש במדרגות. גם במקרה של מדרגות יש להרים את הבלון המלא באופן המצריך שיתוף פעולה של שני עובדים.

בחינת החריגות צריכה להיעשות כאמור לאור המכלול הכולל של הפעולות הדומות אף אם לא זהות.

התוצאה, איפוא, כי התביעה נדחית."

4. העמסת סחורה/הרמת משא
ב- ב"ל (ב"ש) 3173/05 {בן חמו מאיר נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2007(3), 6772 (2007)} קבע בית-הדין כי בפרק העובדות, לא נמצא כי במהלך האירוע נדרש מהתובע מאמץ חריג מכפי שהורגל במסגרת עבודתו כסוחר בגדים. זאת על-סמך הודעות וגרסאות שמסר התובע עצמו.

יוצא מכאן, כי לא התקיימה דרישת סעיף 84 לחוק הדורש כתנאי להכרה בבקע מפשעתי כתאונה בעבודה, הופעת הבקע תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באיזור קיר הבטן. ועל-כן התביעה נדחית.

ב- ב"ל (ב"ש) 2852/05 {גרשון אמה אלי נ' המוסד לביטוח לאומי - סניף באר-שבע, תק-עב 2007(2), 624 (2007)} קבע בית-הדין כי בהליך שבמסגרתו מתמנה על-ידי בית-הדין מומחה יועץ רפואי, בית-הדין נוהג, דרך-כלל, ליחס משקל רב לחוות-הדעת של המומחה מטעם בית-הדין.

זאת, מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית-הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לפי בקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי-הדין.

ב- ב"ל (ב"ש) 2498/06 {ב' י' נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2006(4), 4607 (2006)} קבע בית-הדין:

"7. כפי שניתן לראות, בכל ההזדמנויות שהיו לתובע עד היום התובע הודה כי הרמת ארגז הבירה היא עניין שגרתי כמו כל הרמת המשאות שנעשית במסגרת עבודתו במכולת. רק היום סיפר לנו התובע, כי עשה תנועה לא נכונה שלכאורה עושה את הפעולה של הרמת הארגז בגדר מאמץ לא רגיל. אין בידינו לקבל טענה זו, כאשר היא נטענת לראשונה היום ולא באף אחת מההזדמנויות הקודמות שהיו לתובע לטעון זאת: בטופס התביעה, בשאלון שמילא, בהודעה לחוקר וברישום הרפואי מקופת-חולים.

8. בנסיבות אלה, לא הוכח כי התובע ביצע מאמץ לא רגיל בעבודתו ביום 22.05.05 ועל-כן לא ניתן להכיר בבקע המפשעתי כתאונה בעבודה.

9. התביעה נדחית."

ב- ב"ל (יר') 10800/03 {ציון דן-שמעון נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2004(1), 5100 (2004)} קבע בית-הדין כי עבודתו של התובע כוללת אף הרמת משאות כבדים כדבר שבשגרה. נשיאת משאות כוללת אף את משיכתם מן הרכב. לפיכך, אין מדובר במאמץ בלתי-רגיל כנדרש בסעיף 84(1) לחוק.

5. "מאמץ בלתי-רגיל"
ב- תב"ע (נצ') נז/310-0 {אורי מלול נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 98(3), 215 (1998)} עסק בית-הדין בשאלה אם מאמץ מסויים הוא "רגיל" או שאיננו כזה, הינה שאלה שיש להשיב עליה באופן ספציפי לגבי האדם הנדון, שכן מאמץ זהה יכול להיות שגרתי לאדם אחד וחריג - לאחר.

בנוסף, מאמץ בלתי-רגיל איננו חייב להיות חסר תקדים. לשם הכרה בכך שמאמץ מסויים הינו חריג - אין צורך להגיע למסקנה שהוא המאמץ הרב ביותר שאותו מבוטח השקיע אי פעם, אלא די בכך שהוא לא יהיה מאמץ שגרתי שהמבוטח רגיל להתאמץ בו.

6. "מאמץ בלתי-רגיל" ומינוי מומחה רפואי
קיומו של התנאי בדבר מאמץ בלתי-רגיל יקבע על-פי שתי אמות-מידה:

האחת, עוצמת המאמץ. התשובה לשאלה מהו מאמץ בלתי-רגיל תינתן על-פי התשובה לשאלה אם המאמץ שעשה הנפגע ביום שבו מדובר היה מאמץ אשר היה רגיל לעשות בעבודתו, או לא. ובשים-לב, כי יש להתייחס באופן סובייקטיבי לנפגע עצמו, שכן, הבקע מופיע בגופו של אדם מסויים על רקע מצבו של אותו אדם ועל רקע המאמצים שהוא רגיל להם ושסטיה מהם היא היא שיכולה להביא לתופעה הסוטה {דב"ע נא/121-0 מאיר הופמן נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כג 171}.

השניה, אי-תדירות המאמץ.

ב- ב"ל (נצ') 2577/02 {אברהם סבג נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2003(3), 4597 (2003)} קבע בית-הדין כי מאחר שלתובע אין טענה על פגיעה במישרין באיזור קיר הבטן, הרי שהאפשרות היחידה שהתביעה תתקבל היא אם ייקבע שהבקע הופיע כתוצאה ממאמץ בלתי-רגיל, ועל-כך בדיוק נסובה המחלוקת בין הצדדים.

על-כן משקבענו שהתובע ביצע מאמץ בלתי-רגיל ביום 09.04.02, עובר להופעת הבקע, ומאחר שזו נותרה השאלה היחידה שבמחלוקת, הרי שדין התביעה להתקבל.

ב- ב"ל (נצ') 1798/04 {אחמד עומר נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2005(2), 4892 (2005)} קבע בית-הדין כי פסיקת בית-הדין הארצי מתייחסת אל המושג "מאמץ לא רגיל" בזיקה לנתונים המיוחדים של כל נפגע.

לצורך הקביעה אם מאמץ הוא רגיל או בלתי-רגיל יש לתת משקל רב לתדירות.

על-פי עיקרון זה נקבע בפסיקת בית-דין כי מעידה חד-פעמית היא בלתי-שגרתית וגוררת עימה מאמץ לא רגיל, לעומת-זאת, נפגע שהיה רגיל להרים משאות כבדים ועשה זאת בתדירות גבוהה, לא הוכר כנפגע בעבודה.

פסיקת בית-הדין הארצי לעבודה מתייחסת לשני מצבים קיצוניים: מצד אחד אירוע חד-פעמי הנחשב כחריג ומצד שני עבודה מאומצת בתדירות גבוהה.

בין שני קצוות אלה משתרעים מצבים רבים ומגוונים של מאמץ שאינו אירוע חד-פעמי אך כזה שנעשה בתדירות לא גבוהה. בשלל מצבי ביניים אלה השאלה היא מה אמת-המידה הראויה לבחינת ההכרה בבקע מפשעתי כפגיעה בעבודה. במצבי ביניים יש לבחון את האירוע מן הזווית של שגרת העבודה של העובד.

שגרת העבודה, על-פי תפקידו הרגיל של העובד, היא שתקבע אם האירוע שגרם לבקע המפשעתי הוא תולדה של "מאמץ לא רגיל" אם לאו.

ככל שתפקידו של העובד ושגרת עבודתו כרוכים בהשקעת מאמץ פיסי מן הסוג שגרם לבקע המפשעתי, כך יחשב המאמץ ל-"רגיל"; והיפוכו-של-דבר: ככל שהמאמץ הפיסי שגרם לבקע המפשעתי נעשה מחוץ לשגרת העבודה והתפקיד של העובד, כך יחשב הדבר ל- "מאמץ לא רגיל".

בחינה זו היא עניין עובדתי מובהק, אשר מן הראוי שיעשה על יסוד תשתית ראייתית מסודרת ומפורטת אשר תבחן על-ידי הגורם המוסמך במוסד לביטוח לאומי ועל-ידי בית-הדין לעבודה {עב"ל 456/03 בוריס שוורץ נ' המל"ל, תק-אר 2004(4), 220 (2004)}.

ב- ב"ל (ת"א) 380/03 {פרטוש יוסף נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2004(2), 40 (2004)} קבע בית-הדין כי המסקנה המתבקשת מהאמור לעיל ובהסתמך על התיעוד הרפואי היא שהופעת בקע היתה כ- 10 חודשים לפני מועד האירוע הנטען, ולא נתקיימו בתובע התנאים הקבועים בסעיף 84 לחוק בהתייחס להופעת הבקע בחודש 01/02.
מאחר ועל-פי התיעוד הרפואי ועדות התובע עצמו, נגרם הבקע המפשעתי כ- 10 חודשים לפני מועד האירוע הנטען, הרי שאין לקבוע שמדובר בתאונת עבודה במועד זה ומיותר לבחון אם התקיימו התנאים המצטברים בסעיף 84 לחוק לעניין אירוע זה.

7. היעדר פניה לטיפול רפואי תוך 72 שעות מיום הופעת הבקע
ב- ב"ל (יר') 1662/98 {יוסף גולזר נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 99(3), 571 (1999)} קבע בית-הדין כי אחד משלושת התנאים המצטברים להכרה בבקע מפשעתי אשר נקבעו בסעיף 84 לחוק הוא כי הנפגע יפנה לקבלת טיפול רפואי תוך 72 שעות מיום הופעת הבקע.

בחומר שהוגש לבית-הדין אין כל רישום כי התובע קבל טיפול רפואי בגין הכאבים במפשעה, או בגין בקע מפשעתי {בשונה מבקע בטבור} בעת שפנה לטיפול רפואי ביום 18.04.94 או ביום 19.04.94. הדרישה שבסעיף 84 לחוק איננה מתמלאת על-ידי קבלת טיפול רפואי סתם או בקבלת טיפול רפואי עבור תלונה שאיננה בקע מפשעתי. הדרישה מיוחדת לעניין בקע מפשעתי ועל-כן יש לפרש את התנאי כך שהנפגע פנה לקבלת טיפול רפואי בגין הבקע המפשעתי תוך 72 שעות מיום הופעת הבקע. פירוש אחר ירוקן את התנאי מתוכנו.

על המבוטח להוכיח כי הוא ממלא אחר התנאים שבסעיף 84 לחוק. בנסיבות אלו, עולה בבירור כי התובע לא קיים את התנאי המחייב פניה לטיפול רפואי בגין הבקע המפשעתי תוך 72 שעות ממועד הופעת הבקע. זאת ועוד: אין כל ראיה כי הבקע המפשעתי, בשונה מהבקע בטבור, הופיע תוך כדי עבודה, שהוא תנאי נוסף להכרה בבקע כתאונת עבודה, ושונה משאלת מהות העובדה שביצע הנפגע עת הופיע הבקע או לקשר הסיבתי הרפואי בין הופעת הבקע לבין עבודתו של המבוטח.

בהיעדר הוכחה חותכת כי הבקע הופיע תוך כדי עבודה, לא ניתן להכיר בבקע כתאונת עובדה.
תנאי מוקדם לקביעת אחוזי נכות בגין הבקע המפשעתי הינו קביעה כי הבקע המפשעתי הופיעה עקב תאונת עבודה. משלא מילא התובע אחר התנאים בסעיף 84 לחוק, אין כל אפשרות לקובע כך, וממילא לא היתה הוועדה רפואית מוסמכת לפסוק לתובע אחוזי נכות בגין הבקע המפשעתי.

ב- תב"ע (נצ') נז/310-0 {אורי מלול נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 98(3), 215 (1998)} קבע בית-הדין כי פסקה (2) לסעיף 84 לחוק מחייבת הפסקת העבודה עקב הופעת הבקע ופניה לטיפול רפואי תוך 72 שעות מעת הופעת הבקע, כתנאים נוספים להכרה בבקע מפשעתי כתוצאה של פגיעה בעבודה, אשר-על-כן, התובע הפסיק את עבודתו עקב הופעת הבקע וגם תנאי זה התקיים בו.

8. שיקול-הדעת של המוסד לביטוח לאומי
על-פי סעיף 84(3) לחוק הביטוח הלאומי, נתון למוסד לביטוח הלאומי הנתבע, שיקול-דעת אם לדחות או לא לדחות תביעות בעניין בקע מפשעתי, מחמת העובדה שלא נמסרה לו או למעבידו של העובד, הודעה על הבקע תוך 72 שעות מעת הופעת הבקע. יודגש, כי שיקול-הדעת של בית-הדין לעבודה הוא מוגבל שכן, בית-הדין אמור רק לבחון את דרך קבלת ההחלטה של המוסד לביטוח לאומי {ב"ל (נצ') 1100/00 אלה קזנצב נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2001(1), 1780 (2001)}.

ב- ב"ל (נצ') 55943-05-12 {יוסף טולדנו נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (02.05.13)} צויין כי בסעיף 84 לחוק נקבעו כאמור התנאים להכרה בבקע מפשעתי כפגיעה בעבודה, ומופיעים בו התנאים המצטברים שעל המבוטח להוכיח על-מנת שתביעתו בעניין תוכר.

פסיקת בית-המשפט ציינה כי על-פי סעיף 84(1) אין רואים בקע מפשעתי כפגיעה בעבודה אלא אם הופעת הבקע הינה תוצאה של מאמץ ולא רגיל.

מבחן המאמץ הלא רגיל פורש בפסיקה בעקבות חוות-דעת רפואיות כמבחן סובייקטיבי של המתאמץ, זאת מחד; מאידך מאמץ לא רגיל אצל הרגיל במאמץ לא רגיל, למאמץ לא רגיל נחשב.

התנאי של הפסקת עבודה על-פי סעיף 84(2) עקב הופעת הבקע, פורש גם כשינוי לעבודה קלה יותר במהלך יום העבודה מבלי שהעבודה תופסק.

התנאי הנוסף של סעיף 84(2) לחוק, לעניין קבלת טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע; פורש בפסיקת בית-המשפט למשל ככולל פניה לרופא משפחה לאו דווקא לכירורג, ונבצרות מלקבל טיפול תוך 3 ימים מאז הופעת הבקע - אינה שוללת את ההכרה בו.

מהתנאי שבסעיף 84(3) לחוק לעניין חובת ההודעה על הבקע תוך 72 שעות למוסד או למעביד - התעלמה פסיקת בית-המשפט למעשה לחלוטין.

ב- ב"ל (חי') 7269-12-14 {אחמד דראושה נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.06.15)} נקבע כי מנסיבות המקרה עולה באופן ברור, כי הבקע היה קיים עוד לפני האירוע והוא לא נגרם בעקבות האירוע מיום 26.02.13, אלא מדובר רק בהחמרת מצב.

בנסיבות אלה לא מתקיים סעיף 84(1) לחוק כי הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן.

ב- ב"ל (נצ') 21475-08-14 {זהבה טלה נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.04.15)} נקבע כי סעיף 84 לחוק, קובע תנאים מיוחדים לצורך ההכרה בבקע מפשעתי כפגיעה בעבודה.

אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם הופעת הבקע באה תוך כדי עבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן.

ב- ב"ל (נצ') 14506-06-14 {אבי אמר נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (24.03.15); ב"ל (ת"א) 32895-05-10 רונן טלקר נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (18.04.12)} נקבע כי על-מנת להכיר בבקע מפשעתי כפגיעה בעבודה, חובה שיתקיימו התנאים הבאים:

ראשית, על הבקע להופיע תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן.

שנית, כתוצאה מהופעת הבקע על התובע להפסיק את עבודתו ולקבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע.

שלישית, על ההודעה על התקף כאבים עקב הבקע להימסר למוסד לביטוח לאומי או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם.

בנוגע לדרישה השלישית, קרי מועד מסירת ההודעה, המחוקק בחר להקל עם התובעים, כך שבמניין ימי מסירת ההודעה למעסיק או למוסד לא ייכללו ימי מנוחה וימים שאין עובדים בהם במקום העבודה. אולם בנוגע לדרישה הראשונה והשניה, החוק אינו מקנה לנתבע שום שיקול-דעת.

ב- ב"ל (ת"א) 44186-04-12 {מיכאל קזקוב נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.01.15)} נקבע כי על-פי הדין, התנאים שנקבעו בסעיף 84 לחוק הם מצטברים ודי כי אחד מהם לא יתמלא, על-מנת לדחות תביעה להכרה בבקע מפשעתי כפגיעה בעבודה.

ב- ב"ל (ת"א) 16455-08-11 {גרינברג מנחם נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.01.15)} בית-הדין פסק כי הוכח שלתובע אירע אירוע תאונתי במסגרת עבודתו - הרמת מטען כבד - אשר כתוצאה ממנו נתקף התובע בכאבים עזים ובהמשך פנה לטיפול רפואי ובעטיו אושרה לו תקופת אי-כושר עבודה; לפיכך הורה בית-הדין כי עניינו של התובע יועבר למומחה יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי.

ב- ב"ל (חי') 31725-04-12 {מוחמד ג'ראדאת נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.08.13)} נקבע כי סעיף 84 לחוק דורש פניית לקבלת טיפול רפואי עקב הבקע, תוך 72 שעות מהאירוע, והתובע לא פנה לקבלת טיפול רפואי עקב הבקע, אלא פנה לקבלת טיפול בשל הפגיעות מהאירוע באזור צוואר, ראש וכד', ורק כתיאור של מצב מהעבר הוזכר, שהתובע סובל מעברו מבקע מפשעתי מימין, כך שהתובע לא פנה לקבלת טיפול רפואי עקב הבקע, ולא קיבל טיפול רפואי בכל הקשור לבקע, תוך 72 שעות ממועד התאונה.

גם למעסיק, לא הודיע התובע על כאבים באזור המפשעה, או על פגיעה במהלך הנפילה באזור הבטן או המפשעה.

ב- ב"ל (ת"א) 28012-08-12 {רווה סאלמי נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.11.13); ב"ל (נצ') 18171-10-13 {ניסים חזן נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.11.13)} נקבע כי "מאמץ לא רגיל" ייקבע על-פי התשובה לשאלה אם המאמץ שעשה הנפגע ביום שבו מדובר היה מאמץ אשר היה רגיל לעשותו בעבודתו, או לא. בנוסף, יש להתייחס באופן סובייקטיבי לנפגע עצמו וכן יש לתת משקל רב לתדירות.

השאלה אם היה מאמץ לא רגיל בעבודה, יש לבחון מן הזווית של שגרת העבודה.

ככל שתפקידו של העובד ושגרת עבודתו כרוכים בהשקעת מאמץ פיסי מן הסוג לגרם לבקע המפשעתי, כך יחשב המאמץ ל"רגיל"; והיפוכו-של-דבר: ככל שהמאמץ הפיסי שגרם לבקע המפשעתי נעשה מחוץ לשגרת העבודה והתפקיד של העובד, כך יחשב הדבר ל'מאמץ לא רגיל.
ב- ב"ל (ב"ש) 35838-12-10 {נסים ביטון נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.03.12)} נקבע כי על-פי סעיף 84(1) לחוק על-מנת שבקע מפשעתי יוכר כתאונת עבודה על הבקע להופיע תוך כדי העבודה וכתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן.
על התובע נטל הראיה להוכיח כי תוך כדי עבודתו ארע לו "אירוע תאונתי" ועליו להביא, בשלב ראשון, ראשית ראיה שאכן קרה "אירוע תאונתי" בעבודה הקושר את הפגיעה לעבודה.
ועל-כן, נוכח הראיות שהובאו לעיל בהרחבה, הסתירות בין הצהרותיו והודעותיו השונות של התובע בפני חוקר הנתבע ובבית-הדין, הסתירות בין האמור בעדותו לבין הרישומים הרפואיים והרושם אשר הותיר התובע - נקבע כי לא הוכח, ולו בראשית ראיה, כי הבקע המפשעתי ממנו סבל התובע אירע תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

בקע מפשעתי (סעיף 84 לחוק)