botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי

הפרקים שבספר:

פגיעות בעבודה (סעיף 79 לחוק)

1. הדין
סעיף 79 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"79. הגדרות
בחוק זה, במבוטח:
"פגיעה בעבודה" - תאונת עבודה או מחלת מקצוע;
"תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח-ידו ועקב עיסוקו במשלח-ידו;
"מחלת מקצוע" - מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח-ידו."

2. כללי
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, קובע כי "תאונת עבודה", לגבי עובד שכיר, היא תאונה שאירעה "תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מי מטעמו".

כפי שנראה כי סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי, מרחיב את ההגדרה הקבועה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי וקובע כי רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם אירעה "תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום בו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו.
יש ליתן משקל רב להתבטאויותיו של התובע בפני הרופא בסמוך לקרות האירוע הנטען על ידו שכן, בתי-המשפט, יוצאים מנקודת הנחה כי אדם המגיע לרופא ימסור לו את מלוא הפרטים על-מנת לזכות בטיפול הרפואי הנכון וההולם.

לכן, על תובע למסור "לראשונה" את פרטי קרות האירוע והפגיעות שקרו לו, עת הוא מבקר אצל הרופא, לאחר שנפגע. תובע שלא עשה כן, עלול למצוא קושי להוכיח את תביעתו, דבר שיוביל לדחייתה של התביעה.

ניתן לומר, יש ליתן משקל מיוחד לאנמנזה, שכן יש להניח כי אדם המאושפז בבית-חולים ימסור את העובדות כהווייתן, על-מנת לזכות בטיפול הנכון וההיזקקות לרישומי בית-החולים באה מתוך הידיעה, פרי הניסיון, שרישומים אלה הינם מהימנים ומדוייקים.

3. הוכחת קיומה של התאונה
יסוד הכרחי לקיום תאונת עבודה הוא קיום תאונה. הנטל להוכיח כי קרתה תאונה, רובץ על כתפי התובע.

על התובע רובץ נטל הראיה להוכיח, כי תוך כדי עבודתו אירע לו "אירוע תאונתי".

בשלב הראשון, על התובע, להביא ראשית ראיה שאכן קרה "אירוע תאונתי" בעבודה הקושר את פגיעתו לעבודה.

ב- ב"ל (יר) 11161-05 {גולדאפר זיוסלין נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (18.06.08)} קבע בית-הדין כי מן העדויות שנשמעו והמסמכים שהוגשו, לא נמצאה אף ראשית ראיה שאכן קרה אירוע תאונתי, כפי שטענה התובעת ועל-כן דחה את התביעה שהגישה.

ובשים-לב, כי במקרה ואין לתובע עדות ממשית בכל הקשור לאירוע התאונתי שהוא טוען לו, בית-הדין יפנה לשאר העדויות והראיות שהובאו בפניו, וזאת על-מנת ללמוד מהן אם אכן קרתה לתובע תאונה בעבודה כפי שטען.

ב- ב"ל (ת"א) 3276/07 {עאדל אלטורי נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (03.07.08)} דחה בית-הדין את תביעתו של התובע מחמת העובדה כי התובע לא הצליח להוכיח כי אכן אירע "אירוע תאונתי". בדחותו את התביעה הסתמך בית-הדין על הנימוקים הבאים: צריך להתרחש יותר מצירוף מקרים על-מנת שילקח טופס של ביטוח תאונות והוא אף ימולא אחד לאחד באופן מתאים לתאונה ולא לפגיעה בעבודה כנטען על-ידי התובע; אין זה מתקבל על הדעת, שמחד, ביקש התובע מאחותו למלא טפסים ולטפל בתביעה שלו, ומאידך, הוא לא טרח כלל לעדכן אותה אודות המקרה {מקום האירוע, שעת האירוע, נוכחות עדים וכיוצ"ב פרטים}; גם התעודה הרפואית הראשונה הינה לנפגע בתאונה ועוד'.

ב- ב"ל (חי') 1719/07 {ג'נח יהודה נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (30.06.08)} קבע בית-הדין כי על-מנת להכיר באוטם שריר הלב כ- "תאונת עבודה", על התובע להוכיח ראש לכל, קיומו של "אירוע חריג" אשר אירע בעבודתו ושונה מהאירועים הרגילים והשגרתיים.

לאחר שהוכח לבית-הדין קרות התאונה, על התובע להוכיח לבית-הדין כי קיים קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי בין התאונה לעבודה.

ב- בג"צ 4690/97 {המוסד לביטוח לאומי נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.03.99)} קבע בית-המשפט כי החוק דורש התרחשותה של "תאונה" ולכאורה לא די בכך שנגרם לעובד נזק תוך ועקב עבודתו, על-מנת שיבוא בגדרה של "תאונת עבודה" כהגדרה בחוק.

על-מנת לבוא בכלל ההגדרה, צריכים להתקיים שני אלה: אירועה של תאונה וקשר סיבתי בין העבודה לתאונה. בטרם יחול על העניין כלל הסיבתיות, יש צורך להוכיח כי ב- "תאונה" מדובר. משהוכח שכך הוא, יש לבדוק קיומו של קשר סיבתי {עובדתי ומשפטי} בין התאונה לעבודה.

4. הוכחת קשר סיבתי בין התאונה לבין עבודת התובע
ב- ב"ל (ת"א) 3119/07 {מנחם בוזגלו נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (24.06.08)} דחה בית-הדין את תביעת התובע תוך קביעה כי לאור החומר שבתיק בית-הדין, לאור העובדות כפי שקבען בית-הדין ולאור קביעותיו הברורות, החד-משמעיות והמנומקות של המומחה, שאין קשר סיבתי בין התאונה מיום 10.05.06 לבין עבודת התובע, אין להכיר בתאונה כתאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי.

5. תאונת עבודה - עובד
המצב האופטימלי הוא, שכל אדם יפוצה על כל פגיעה גופנית או נפשית שנגרמה לו בכל דרך שהיא. בשל מגבלות תקציביות, אין אלה הם פני הדברים ולכן, המחוקק הגדיר "תאונת עבודה" תוך שימוש במילה "תאונה".

על-כן, לא כל אירוע שאירע במהלך עבודתו יזכהו בתגמולים, אלא, רק זה שיש לראותו כ- "תאונה". זאת ועוד. המחוקק ביקש להעניק תגמולים רק בגין נזקים שהם תוצר הסיכון אליו נחשף העובד בעבודתו או בגין אירועים חריגים ופתאומיים שאירעו לעובד במהלך עבודתו, דברים אלה יפים גם כאשר עסקינן בעובד עצמאי.

6. עובד חברת כוח-אדם - פעילות ספורטיבית
ב- ב"ל (ב"ש) 2580/06 {חזוט יגאל נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.07.08)} קבע בית-המשפט כי עובד שנפגע בפעולה שנלווית לעבודה, דהיינו פעולה שאיננה חיונית לעבודה, אך היא קשורה לעבודה ולאינטרסים של המעביד - תוכר כתואנת עבודה.
כך הוכרו תאונות עבודה של עובדים במהלך פעילות ספורטיבית, שהתקיימה בזמן העבודה.

בנוסף נקבע כי פעילותו של התובע במסגרת קבוצת הכדור-רגל מקדמת את האינטרס של המעביד, חברת כוח-האדם, שהרי זו מעוניינת בהשתלבותם המקצועית והחברתית של עובדיהם במקום העבודה - אצל הלקוח. השתלבות שהיא הבסיס לתמורה המשולמת לחברת כוח-האדם.

יוצא מכאן כי בענייננו למעביד, חברת כוח-האדם, היה אינטרס ישיר וממשי בהשתתפותו של התובע, בפעילות קבוצת הכדור-רגל של חברת אגיס ירוחם - שהרי השתתפות זו זיכתה את התובע בשכר ומכאן זיכתה את המעבידה, חברת כוח-האדם, בעמלות המשולמות לה בגין העסקת עובד באמצעותה. עמלות הנגזרות מהיקף העסקתו של התובע.