botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי

הפרקים שבספר:

ייעוד הגמלה - חלוקת קצבה של זכאי הנמצא במוסד (סעיף 307 לחוק)

סעיף 307 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"307. חלוקת קצבה של זכאי הנמצא במוסד (תיקון התשס"ג (מס' 5))
(א) נמצא זכאי לקצבה במוסד, וגוף ציבורי שהשר קבע בצו נושא ביותר ממחצית הוצאות החזקתו בו, תשולם הקצבה בחלקה לזכאי ובחלקה לגוף הציבורי; היו לזכאי תלויים שהם תושבי ישראל, ישולם להם חלק מהקצבה.
(ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים ותנאים לחלוקת הקצבאות, לרבות שיעורי חלוקת הקצבאות לסוגיהן, ובלבד שלזכאי לקצבה ישולם חלק ממנה שאינו נמוך מסכום השווה ל- 20 אחוז מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף 200.
(ג) השר רשאי להחיל בתקנות את ההוראות בדבר חלוקת הקצבאות שקבע לפי סעיף-קטן (ב), כולן או חלקן, בשינויים ובתנאים שקבע, גם על זכאי לקצבה הנמצא במוסד על-פי הפניה של משרד ממשלתי."

תקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קצבה), התשמ"ד-1984 קובעות כדלקמן:

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 137 ו- 242 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968 (להלן: "החוק") ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


1. הגדרות
בתקנות אלה:
"גמלה להבטחת הכנסה" - גמלה כמשמעותה בחוק הבטחת הכנסה;
"חוק הבטחת הכנסה" - חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980;
"קצבת יחיד מלאה" - כמשמעותה בסעיף 127לז לחוק, כפי שהיא משתלמת מדי חודש;
"קצבה זוגית" - קצבת יחיד מלאה בצירוף תוספת המשתלמת בעד בן זוג לפי סעיף 27לז לחוק;
"קצבת נכות" - קצבת נכות לפי פרק ו'2 לחוק;
"שוהה במוסד" - זכאי לקצבת זקנה, לקצבת שאירים או לקצבת נכות לפי פרק ו'2 לחוק, הנמצא במוסד וגוף ציבורי שהשר קבע נושא ביותר ממחצית הוצאות החזקתו בו;
"תלוי" - בן זוג או ילד שמשולמת בעדם תוספת לקצבתו של השוהה במוסד.

2. תשלום לשוהה במוסד
לשוהה במוסד ישולם חלק מהקצבה שלה הוא זכאי בסכומים כדלקמן:
(1) אם הוא זכאי לקצבת זקנה או לקצבת שאירים ללא גמלה להבטחת הכנסה - בסכום השווה ל- 36 אחוז מקצבת זקנה המשולמת לפי סעיף 11(א) לחוק;
(2) אם הוא זכאי לקצבת זקנה או לקצבת שאירים בתוספת גמלה להבטחת הכנסה או הוא זכאי לקצבת נכות - בסכום השווה ל- 20 אחוז מקצבת יחיד מלאה.

3. תשלום לתלוי שהוא בן זוג
(א) לתלוי שהוא בן זוג ואינו נמצא במוסד ישולם חלק מהקצבה של השוהה במוסד בסכומים כדלקמן:
(1) אם השוהה במוסד זכאי לקצבת זקנה ללא גמלה להבטחת הכנסה - בסכום השווה לקצבת הזקנה המשולמת לפי סעיף 11(א) לחוק;
(2) אם שוהה במוסד זכאי לקצבת זקנה בתוספת גמלה להבטחת הכנסה - בסכום השווה לקצבת יחיד מלאה;
(3) אם השוהה במוסד זכאי לקצבת נכות - בסכום השווה לקצבת יחיד מלאה, אם הכנסת בן הזוג אינה עולה על סכום השווה ל- 60 אחוז מקצבת יחיד מלאה, ובסכום השווה למחצית קצבת יחיד מלאה - אם הכנסת בן הזוג עולה על סכום השווה ל- 60 אחוז מקצבת יחיד מלאה.
(ב) מופחתת או לא משולמת תוספת בעד בן זוג לשוהה במוסד בשל האמור בסעיף 127לט לחוק, ישולם לבן הזוג שאינו נמצא במוסד חלק מקצבת הנכות שלה זכאי השוהה במוסד בסכום השווה לתוספת המשולמת לפי סעיף 127לז(ב)(1) לחוק.
(ג) משולמת תוספת תלויים במישרין לבן הזוג לפי סעיף 136א לחוק, ייחשב סכום התוספת כחלק מהסכום המגיע לאותו בן זוג לפי תקנה זו.
(ד) בתקנה זו, "הכנסה" - הכנסה המחושבת לפי סעיפים 9, 10 ו- 12 לחוק הבטחת הכנסה.

4. שני בני זוג זכאים לקצבה
(א) זכאי שוהה במוסד לקצבת זקנה או לקצבת נכות ובן זוגו שאינו נמצא במוסד זכאי גם הוא לקצבה, למעט קצבת ילדים, ישולם לבן הזוג חלק מהקצבה של השוהה במוסד שישלים את הקצבה שבן הזוג מקבל לכדי סכום השווה לקצבת יחיד מלאה (להלן: "ההשלמה"), ובלבד שההכנסות של שני בני הזוג, למעט הקצבה של השוהה במוסד ולרבות ההשלמה, לא יעלו על סכום השווה לקצבה זוגית.
(ב) בתקנה זו, "הכנסה" - הכנסה המחושבת לפי סעיפים 9, 10 ו- 12 לחוק הבטחת הכנסה.

5. שני בני זוג במוסד
שוהה במוסד שיש לו תלוי שהוא בן זוג וגם בן הזוג נמצא במוסד וגוף ציבורי שהשר קבע נושא ביותר ממחצית הוצאות החזקתו בו, ישולם לבן הזוג חלק מהקצבה של השוהה במוסד השווה לחלק המשולם לשוהה במוסד.

6. תשלום לילד
(א) בעד תלוי שהוא ילד ישולם חלק מהקצבה של השוהה במוסד בסכום השווה לתוספת המשולמת בעד אותו ילד.
(ב) על-אף האמור בתקנת-משנה (א), אם לשוהה במוסד אין בן זוג, ישולם בעד תלוי שהוא ילד חלק מהקצבה של השוהה במוסד בסכומים כדלקמן:
(1) אם השוהה במוסד זכאי לקצבה ללא תוספת גמלה להבטחת הכנסה - בסכום השווה לתוספת המשולמת לפי סעיף 21(א2)(2) לחוק בעד כל אחד משני הילדים הראשונים;
(2) אם השוהה במוסד זכאי לקצבה בתוספת גמלה להבטחת הכנסה או לקצבת נכות - בסכום השווה לסכום הגמלה המשולמת לילד אחד או לשני ילדים, לפי העניין, לפי תקנה 8(ב) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב-1982, ובלבד שאם לילד מלאו שמונה-עשרה שנים תחול פסקה זו בתנאי שטרם מלאו לו עשרים שנים ועיקר זמנו מוקדש לסיום לימודיו במוסד חינוכי על יסודי.

7. תשלום לביטוח רפואי
שוהה במוסד החייב בתשלום בעד השתתפות בביטוח רפואי, ינוכה סכום התשלום מהקצבה של השוהה במוסד לפני חלוקתה לפי תקנות אלה.

8. הפחתת חלק
בכל מקרה לא יעלה סך כל התשלומים המחושבים לפי תקנות אלה, בצירוף התשלום לביטוח רפואי לפי תקנה 7, על סכום הקצבה של השוהה במוסד; עולה סך כל התשלומים כאמור על סכום הקצבה של השוהה במוסד, יופחת בהתאם החלק המחושב לבן הזוג ואם מגיע חלק מהקצבה לילד בלבד - יופחת חלקו של הילד.

8א. תנאי לחלוקת קצבה של שוהה במוסד (תיקון התשמ"ח)
(א) קצבה של שוהה במוסד תחולק לפי תקנות אלה אם הזכאי לקצבה שהה במוסד 90 ימים, מהם 60 ימים רצופים, תוך תקופה של 12 חדשים שקדמו ליום שבו נתקבלו מהגוף הציבורי הפרטים האמורים בתקנה 9(א).
(ב) קצבה לפי תקנה זו תחולק החל ב- 1 בחודש שלאחר החודש שבו נתקבלו הפרטים האמורים בתקנה 9(א).

9. תשלום למוסד
(א) מחולקת הקצבה של השוהה במוסד לפי תקנות 2 עד 7 ונשארת יתרה, תשולם היתרה לגוף הציבורי הנושא ביותר ממחצית הוצאות החזקתו של השוהה במוסד, ובלבד שהגוף הציבורי מסר למוסד לביטוח לאומי בכתב את הפרטים הבאים על השוהה במוסד:
(1) שמו, מספר זהותו ומענו;
(2) שם המוסד שבו הוא נמצא;
3) התאריך בו נתקבל למוסד.
(ב) נפטר שוהה במוסד או הפסיק הזכאי לקצבה לשהות במוסד, חייב הגוף הציבורי להודיע על-כך מיד למוסד לביטוח לאומי.
(ג) שולמו לגוף הציבורי תשלומים לפי תקנות אלה ביתר, יהיה המוסד רשאי לקזז את הסכומים ששולמו ביתר מכל סכום שמגיע או שיגיע ממנו לגוף הציבורי, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה בהתאם לתנאי ההשקעה של כספי המוסד באוצר המדינה לפי סעיף 218 לחוק, כפי שיהיו מדי פעם בתאריך הקיזוז.

10. נמצא במוסד על-פי הפניה של משרד ממשלתי
(א) ההוראות בדבר חלוקת הקצבאות לפי תקנות אלה יחולו גם על זכאי לקצבה הנמצא במוסד על-פי הפניה של משרד ממשלתי, ובלבד שהמשרד הממשלתי דואג למימון החזקתו של הזכאי באותו מוסד ומעביר את הכספים הדרושים למטרה זו והמוסד שבו נמצא הזכאי לקצבה אינו גובה כל תשלום נוסף להחזקתו.
(ב) בתקנה זו, "זכאי לקצבה" - מקבל קצבת זקנה, קצבת שאירים או קצבת נכות.

11. חלוקה במקרים מיוחדים
המוסד לביטוח לאומי יהיה רשאי להגדיל את התשלום עד כדי סכום השווה למחצית מקצבת יחיד מלאה לשוהה במוסד שאינו מקבל תוספת בעד תלויים, אם בדרך-כלל הוא נמצא במוסד רק בשעות הלילה, או להגדילו כאמור לתקופה שלא תעלה על שמונה-עשר חודשים, אם הוא נמצא במוסד בתנאים מיוחדים לצרכי שיקום.

12. סייגים לתחולה
(א) תקנות אלה לא יחולו:
(1) על בן זוג של שוהה במוסד שחי בנפרד ממנו לפני שנתקבל למוסד;
(2) (בוטלה);
(3) על שוהה במוסד שעל-פי הסידור המקובל אינו לן דרך קבע במוסד.
(ב) שולמה קצבה של השוהה במוסד שלא לפי תקנות אלה, לא יחולו הוראות התקנות לגבי התקופה שבעדה שולמה הקצבה.
(ג) תקנות אלה לא יחולו על זכאי שקצבתו חולקה לפני יום תחילתן, אלא-אם-כן השתנו הנסיבות ויש לחלקה מחדש."
ב- ב"ל (חי') 2571/02 {בן טובים אילן נ' המוסד לביטוח לאומי ואח', תק-עב 2004(4), 3247 (2004)} נקבע כי משרד הרווחה קבע תקציב מסויים שהוא מקציב לצורך כיסוי עלות שהייה של חוסה בכפר תקווה כאשר התקציב מכסה כ- 60 אחוז מעלות השהייה של החוסה בכפר.

את היתרה נדרשים ההורים לממן על-פי קריטריונים של הכנסות רק במקרה שאכן ההכנסות של ההורים מאפשרות זאת, במקרים אחרים נושא הכפר ביתרת העלות של החוסים במקום.

במקרה הנוכחי ההורים של התובע משקיעים באחזקת התובע בכפר בעלות חודשית נוספת של כ- 4,000 שקלים, אך מדובר בהשקעה של אנשים בעלי אמצעים, כנראה, ומתוך רצון כן ואמיתי לשפר את איכות החיים של בנם וזכותם לעשות זאת, אך אין הם יכולים לדרוש כי משרד הרווחה ישתתף בעלות הנוספת.

היות ומשרד הרווחה מממן כ- 60 אחוז מכלל העלות של החזקת התובע בכפר על-פי התחשיב של חשב הכפר עצמו, פירוש הדבר הוא כי גוף ציבורי, וכאן מדובר במשרד הרווחה, נושא ביותר ממחצית הוצאות החזקתו של התובע בכפר. על-כן צודק הנתבע בחלוקת קצבת הנכות בשיעור של 20 אחוז לתובע ו- 80 אחוז למשרד הרווחה. על-כן התביעה נדחית.

ב- ב"ל (ת"א) 3749/04 {אביב כהן נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2005(2), 3358 (2005)} נדונה תביעה לצו עשה שהוגשה תחילה בדרך של צו מניעה זמני, לפיה התובע זכאי למלוא גמלת הנכות כפי שהיה נהוג עד לחודש ינואר 2004.

נקבע כי אין המחוקק מגדיר לצורכי סעיף 307 לחוק "מוסד" מהו, כך שעל בית-הדין להכריע מהו "מוסד".

כאשר נזקק בית-הדין ליצוק תוכן לדברי המחוקק, עליו להתייחס לעקרונות הכלליים של שיטת המשפט הישראלית ולעקרונות של דיני הביטחון הסוציאליים.

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אוסר, בין השאר, לפגוע בקניינו וכבודו של אדם. אין לבית-הדין ספק כי קיצוצה של קצבת נכות פוגעת בקניינו של התובע.

לפי פסיקת בית-המשפט, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, מקרינים על שיטת המשפט הישראלית כולה וכל דבר חקיקה יש לפרש לאורם.

ההקרנה החוקתית הבאה מחוק היסוד משפיעה על כל חלקי המשפט הישראלי. היא בהכרח משפיעה גם על הדין הישן. אמת, תוקפו של הדין הישן נשמר. עוצמת ההקרנה של חוק היסוד כלפיו היא, על-כן, חזקה פחות מעוצמת ההקרנה על דין חדש. זה האחרון עשוי להתבטל אם יעמוד בניגוד להוראות חוק היסוד.

עם חקיקתם של חוקי היסוד בדבר זכויות האדם חל שינוי מהותי בשדה המשפט בישראל, אין כל אפשרות להבחין בין דין ישן לדין חדש באשר להשפעות הפרשניות של חוק היסוד. אכן, כל שיקול-דעת מינהלי המוענק על-פי הדין הישן, יש להפעילו ברוח חוקי היסוד; כל שיקול-דעת שיפוטי המוענק על-פי הדין הישן, יש להפעילו ברוח חוקי היסוד; ובכלל, כל נורמה חקוקה, צריכה להתפרש בהשראתו של חוק היסוד.

באשר לעקרונות הכלליים בתחום דיני הביטחון הסוציאלי, ניתן לראות כי הם מטילים חובת פרשנות לטובת המבוטח. דיני הביטחון הסוציאלי מטרתם למתוח רשת הגנה לתושבי המדינה ועל-כן במקרים של ספק, הפרשנות תיטה לטובת המבוטח כפי שנקבע ב- דב"ע נג/0-44 {המוסד לביטוח לאומי נ' רות טישלר, פד"ע כו, 199; בג"צ 1199/92 לוסקי נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד מז(5), 734, 754 (1993)}.

שיקול-דעת הנתון בחוק הביטוח הלאומי, כשיקול-דעת הנתון לכל רשות ציבורית, אינו שרירותי. הוא כפוף בראש וראשונה לדרישת תום-הלב, הוא כפוף גם לכללי ההגינות והנאמנות כלפי הציבור החלה על כל רשות מינהלית.
זאת מכוח אותה דואליות נורמטיבית המחיל על רשות מינהלית, הן נורמות מהמשפט הפרטי והן נורמות מהמשפט הציבורי. מכוח נורמות מהמשפט המינהלי, חובת תום-לב מוגברת {דפנה ברק האחריות החוזית של רשויות המנהל (תל-אביב, התשנ"א)}.

כאשר מדובר בביטחון סוציאלי, חובת הנאמנות של המוסד לביטוח לאומי כלפי האזרחים גדולה עוד יותר. חלות על העניין נורמות מן המשפט המינהלי מכוח חובת הנאמנות המיוחדת של גוף ציבורי כלפי הציבור, ועל שתי מערכות נורמות אלו חלות נורמות משטח הביטחון הסוציאלי.

באשר לפרשנות המילולית, מילון ספיר {מילון עברי-עברי מרוכז בשיטת ההווה (בעריכת איתן אבניאון)} מגדיר את המונח "מוסד" כדלקמן:

"גוף מאורגן לתכלית מדעית או חינוכית או רפואית או חברתית וכדומה... מוסד לחולי נפש - מוסד המשמש כמחסה ומקום טיפול רפואי לחולה נפש ..."

החוזה מטיל את האחריות המשפטית לדאגה לצרכיו של התובע על הוריו. היעדר האחריות והדאגה לשוהים בדירת הלווין הנה ראיה נוספת להיעדר יסוד ה"מוסד" בדירת הלווין".

בנוסף, בהקשר למעון, ראשית, למעון דרוש רישיון ניהול על-פי חוק הפיקוח על המעונות. שנית, לו היה חפץ המחוקק בסעיף 307(א) לחוק ליצור דין שווה בין "מוסד" ל"מעון" היה עליו לעשות כן במפורש זאת לאור הפגיעה בקניין שעשויה להיגרם בעקבות כך.

סעיף 307 לחוק מונה שני תנאים מצטברים שרק בהתמלאם ניתן להעביר את מירבית הגמלה לגורם שלישי. התנאי הראשון הנו הימצאות ב"מוסד" והתנאי השני שגוף ציבורי נושא ביותר ממחצית הוצאות אחזקתו.