מענק לימודים

1. הדין
סעיף 74 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"74. מענק לימודים (תיקונים: התשנ"ה (מס' 3), התשנ"ח (מס' 2), (מס' 6), התשנ"ט (מס' 2), התשס"ג (מס' 5), (מס' 6), התשס"ז (מס' 2), התשע"ד (מס' 7))
(א) בסעיף זה:
"הורה עצמאי" - כמשמעותו בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-1992;
"שנת לימודים" - התקופה שמיום 1 בספטמבר של כל שנה עד יום 31 באוגוסט של השנה שלאחריה.
(ב) (1) בכפוף להוראות סעיף-קטן (ב1), לפני תחילת כל שנת לימודים או בתחילתה ישלם המוסד מענק לימודים, בשיעורים המפורטים בפסקה (2), לכל אחד מאלה, לפי העניין:
(א) הורה עצמאי, בעד כל אחד מילדיו;
(ב) הורה שמשתלמת לו גמלה לפי סעיף 5(א)(3) לחוק הבטחת הכנסה, בעד כל אחד מילדיו;
(ג) מי שבמשמורתו ילד שנתייתם משני הוריו, בעד אותו ילד;
(ד) מי שבמשמורתו ילד נטוש כמשמעותו לפי חוק הבטחת הכנסה, בעד אותו ילד;
(ה) מי שמשתלמת לו, לפי הסכם הנערך לפי סעיף 9, קצבה בעד ילד שעלה לישראל בלי הוריו, בעד אותו ילד;
(2) מענק הלימודים יהיה בשיעורים האלה:
(א) 18 אחוז מהסכום הבסיסי - בעד ילד שלפני יום א' בטבת שבאותה שנת לימודים (בסעיף זה: "היום הקובע") מלאו לו 6 שנים ולא מלאו לו 11 שנים;
(ב) 10 אחוז מהסכום הבסיסי - בעד ילד שביום הקובע מלאו לו 11 שנים ולא מלאו לו 14 שנים.
(ב1) המוסד ישלם את מענק הלימודים לפני שנת לימודים פלונית, אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש יולי שבתכוף לפני אותה שנת לימודים, או בתחילת שנת הלימודים - אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש אוגוסט שבתכוף לפני אותה שנה, ובלבד שלא ישולם בעד אותו ילד יותר ממענק לימודים אחד לשנת לימודים פלונית.
(ב2) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי הורה שלו ארבעה ילדים לפחות ובתנאי שהוא זכאי לאחד מאלה:
(1) גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה;
(2) תשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972;
(3) קצבה חודשית לפי סעיף 199(1);
(4) קצבה לפי סימנים ג' או ד' לפרק י"א.
(ג) מענק לפי סעיף זה ישולם מאוצר המדינה שיעביר למוסד מדי שנה, בסמוך לפני מועד התשלום, את כל הכספים הדרושים-לביצוע התשלומים לפי סעיף זה, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מכך."

חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-1992 קובע כדלקמן:

"1. הגדרות (תיקונים: התשנ"ד, התשנ"ח, התשס"א, התשע"ד)
בחוק זה:
"הורה עצמאי" - תושב ישראל אשר בהחזקתו ילד הנמצא עמו ואשר נתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו;
(2) הוא נשוי ומתקיים בו האמור באחת מפסקאות-המשנה (א), (ב) או (ג), ובתנאי שאין אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגו:
(א) הוא חי בנפרד מבן זוגו תקופה של שנתיים לפחות ופתח בהליך על-פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעל במסגרת הליך זה שנתיים לפחות;
(ב) היא עגונה, כמשמעותה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995;
(ג) היא חיה בנפרד מבן זוגה, שהתה במקלט לנשים מוכות 90 ימים לפחות, מתוך תקופה של שנים עשר חודשים שתחילתה ביום הראשון לשהותה במקלט כאמור, פתחה בהליך על-פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעלה במסגרת הליך זה במשך שישה חודשים לפחות; ואולם אישה תהא פטורה מפתיחת הליך כאמור אם לשכת הסעד אישרה כי יש בכך כדי לסכן את חייה או את חיי ילדה;
(3) הוא עולה חדש שנמצא בארץ למעלה משנה ופחות משנתיים ובן-זוגו לא עלה לארץ ואף אינו שוהה בה ובתנאי שאין לו בן זוג אחר.
"השר" - שר העבודה והרווחה;
"ילד" - ילד כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי שטרם מלאו לו 18 שנה.
"לשכת הסעד" - כמשמעותה בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958;
"מקלט לנשים מוכות" - מקום שבו שוהה אישה מוכה מחשש לחייה או לחיי ילדה, לרבות מקום כאמור שאינו נתמך בידי המדינה או רשות מקומית, לפי הפניה מראש שנתנה לשכת הסעד או לפי אישור שנתנה בדיעבד.

2. הכשרה מקצועית (תיקון התשע"ד)
הורה עצמאי זכאי לקדימות בהכשרה מקצועית לפי כללים ותנאים שקבע השר בתקנות.

3. מעונות יום (תיקון התשע"ד)
הורה עצמאי זכאי לקדימות בקבלת ילדיו למעון יום; השר יקבע בתקנות כללים מיוחדים לעניין התחשבות בהכנסת ההורה העצמאי לעניין דמי האחזקה במעון.

4. הלוואה לשיכון (תיקונים: התשנ"ד, התשע"ד)
הורה עצמאי למעט הורה עצמאי כאמור בפסקה (4) להגדרת הורה עצמאי זכאי להלוואה מוגדלת מאת המדינה או מטעמה לצרכי דיור, בשיעורים, בתנאים ובכללים שקבע שר הבינוי והשיכון לאחר התייעצות בשר.

5. בית-הדין לעבודה
לבית-הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תובענה הנובעת מחוק זה.

6. ביצוע ותקנות
(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא יתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
(ב) תקנות לפי סעיף-קטן (א) וסעיפים 3 ו- 4 יותקנו בהסכמת שר האוצר.
(ג) תקנות לפי סעיף-קטן (א) וסעיפים 2, 3 ו- 4 טעונות אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

7. תיקון חוק הבטחת הכנסה (תיקון התשע"ד)
בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980:
(1) בסעיף 1, אחרי הגדרת "גמלה" יבוא:
"הורה עצמאי" - כמשמעותו בסעיף 1 לחוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב-1992;"
(2) בסעיף 2(א), במקום פסקה (5) יבוא:
"(5) היא אם או הוא הורה עצמאי אשר לילד שבהחזקתם טרם מלאו 7 שנים."
(3) בסעיף 5(א), במקום פסקה (2) יבוא:
"(2) בשיעור המוגדל:
(א) לפי הפרטים 1 עד 6 לתוספת, לפי העניין - אם הזכאי לגמלה הוא אחד המנויים בפסקה (4) של סעיף 2(א).
(ב) לפי הפרטים 7 או 8 לתוספת, לפי העניין - אם הזכאי לגמלה הוא אחד המנויים בפסקה (6) של סעיף 2(א) או אם הוא הורה יחיד."

8. תיקון חוק הביטוח הלאומי (תיקון התשע"ד)
אחרי סעיף 114 לחוק הביטוח הלאומי יבוא:
"115. מענק לימודים
(א) בסעיף זה:
"הורה עצמאי" - כמשמעותו בחוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב-1992;
"שנת לימודים" - התקופה שמיום 1 בספטמבר של כל שנה עד יום 31 באוגוסט של השנה שלאחריה;
(ב) בתחילת כל שנת לימודים, ישלם המוסד להורה יחיד, שמשתלמת לו קיצבת ילדים בעד הילד הראשון שבמניין ילדיו, מענק לימודים בשיעור של 18% מהשכר הממוצע בעד כל אחד מילדיו אשר לפני יום א' בטבת שבאותה שנת לימודים יימצא שמלאו לו שש שנים ולא מלאו לו אחת-עשרה שנים.
(ג) מענק לפי סעיף זה ישולם מאוצר המדינה שיעביר למוסד מדי שנה, בסמוך לפני מועד התשלום, את כל הכספים הדרושים לביצוע התשלומים לפי סעיף זה, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מכך."

2. תובעת חד-הורית ומענק לימודים - דחיית תביעה
ב- בל (ב"ש) 15855-11-13{ שמחה ארבל נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2015(2), 16904 (2015)} נדונה עניינה של תובענה זו הינו תשלום מענק לימודים, בהתאם להוראות סעיף 74 לחוק הביטוח הלאומי. במקרה זה דובר בתובעת הינה אם חד-הורית ל- 3 ילדים.

על רקע סכסוך שנתגלע בין התובעת לבעלה, עזב האחרון את הבית במהלך חודש מרץ 2011. במהלך חודש מאי 2011 נקטה התובעת בשני הליכים משפטיים בבית-המשפט לענייני משפחה, במסגרתם עתרה להורות לבעל לשלם לה ולילדיה מזונות ומדור וכן להורות על הליך פירוק שיתוף בכלל הנכסים שלה ושל בעלה.

בחודש ספטמבר 2012 הגיש בעלה של האישה בבית-הדין הרבני, תביעה לגירושים. על רקע מצבה האישי, הגישה התובעת ביום 14.07.13, תביעה למוסד לביטוח לאומי בה עתרה לשלם לה מענק למודים, אולם פנייתה נדחתה בנימוק שאינה עונה על ההגדרה של "הורה עצמאי", כהגדרתו בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, תשנ"ב-1992 (להלן: "חוק משפחות חד-הוריות"). בדחותו את התביעה קבע בית-הדין כי:

"גם אם נקבל את טענותיה של התובעת ונבחן את עניינה בהתאם לתכלית הוראות החוק, הרי שהראיות אותן הניחה בפנינו, אינן מלמדות על פעילות ברורה בה נקטה התובעת לשם התרת קשר הנישואין כאמור לעיל.

15. תכלית חוק משפחות חד-הוריות היא להעניק הגנה והטבות מסויימות למשפחות בהן הנטל הכלכלי והרגשי הכרוכים בגידול הילדים, הוטלו רק על אחד ההורים, אולם אין מדובר בסכר פרוץ בו כל הורה הרואה עצמו כהורה יחיד, יבוא וייטול את אותן הטבות ומענקים.

16. על-מנת למנוע מצבים בהם ישולמו מענקים להורים שאינם זכאים, נקבעו הוראות ברורות וחד-משמעיות ואין מקום לסטות מהם ולראות בהליך שנפתח בבית-המשפט לענייני משפחה כהליך המלמד על ניתוק קשר הנישואין.

17. אנו שותפים לעמדתו של בית-הדין האיזורי בירושלים לפיה אין מקום לחייב את המוסד לביטוח לאומי להיכנס לעובי הקורה בענייניהם של בני זוג על-מנת לברר את גדרי המחלוקת ביניהם, והאם בפתיחת תיק מזונות בבית-המשפט לענייני משפחה התכוונו לפרק את קשר הנישואין אם לאו.

18. פירוש מרחיק לכת זה מטיל על המוסד עומס בלתי-סביר, בעוד הפירוש הסביר והרגיל של החוק הינו, כי הליך על-פי דין להשתחרר מקשר הנישואין הוא ההליך של פתיחת תיק גירושין על-פי הדין האישי (ראה ב"ל (יר') 12161/05 ליפין ליאת נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.09.06))."

3. אם חד-הורית ומענק לימודים - תביעה שנתקבלה
ב- ב"ל (ת"א) 21561-03-13 {ויקטוריה ברטוש נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2015(1), 16817 (2015)} קבע בית-הדין בדחותו את התביעה כי:

"האם זכאית התובעת למענק לימודים לשנת תשע"ג? בשאלה זו נדרש בית-הדין להכריע בהליך דנן.

עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן:
1. התובעת כבת 45 נישאה למר אלכסיי ברטוש בשנת 1995 באוקרינה. בני הזוג עלו ארצה ואולם למרבה הצער נישואיהם עלו על שרטון. בשנת 2006 נתן בית-משפט לענייני משפחה תוקף של פסק-דין להסכם בעניין משמורת ילדים ומזונות שנחתם בין התובעת למר ברטוש, אשר להם שני ילדים משותפים.

2. ביום 12.01.09 הגישה התובעת לבית-המשפט לענייני משפחה - בקשה להתרת נישואין (תמ"ש 2160/09). ואולם ביום 17.06.09 הוגשה לתיק בקשה שכותרתה: "הודעה על מחיקת התביעה ולביטול הדיון הקבוע ליום 21.06.09". הבקשה הוגשה על-ידי ב"כ התובעת דאז עו"ד רונן אושרי, ובהתאם לה ניתנה החלטת בית-המשפט לענייני משפחה המוחקת את התובענה.

3. ביום 19.07.12 התובעת הגישה למל"ל תביעה למענק לימודים. בתביעתה ציינה כי היא מצויה בהליכי גירושין מינואר 2009.

4. ביום 26.07.12 נמסרה לתובעת הודעה כי תביעתה נדחתה, מן הטעם שאינה עונה להגדרת "הורי יחיד" לפי חוק משפחות חד-הוריות. החלטת הנתבע לא השתנתה גם לאחר שהומצאו לו מסמכים מתיק הבקשה להתרת נישואין הנ"ל.
החלטה זו היא מושא ההליך דנן.

5. להשלמת התמונה נבהיר, כי בחודש נובמבר 2012 התובעת יזמה הליך חדש של "בקשה להתרת נישואין" (תמ"ש 48754-11-12), וביום 28.02.12 נחתם בינה לבין מר ברטוש הסכם גירושים שקיבל תוקף של פסק-דין.

בהמשך הדברים, לקראת שנת הלימודים תשע"ד (2014-2013) התובעת הגישה בקשה למענק לימודים ובקשתה זו אושרה.

6. לנוכח האמור, ההליך דנן נוגע למענק הלימודים לשנת הלימודים 2013-2012 אשר נמנע מהתובעת על רקע מחיקת התובענה להתרת נישואין בתיק תמ"ש 2160/09 כמפורט לעיל.

7. לטענת התובעת, היא חיה בנפרד מבעלה ברצף מאז שנת 2006 לדבריה ההליך בבקשה להתרת נישואין נמחק בשל הקושי שלה למצוא את מר ברטוש על-מנת למסור לו כתבי בית-דין ולא מחמת "שלום בית" כפי שפורט בבקשת המחיקה שהוגשה על-ידי ב"כ דאז.

8. לטענת הנתבע, לנוכח מחיקת הבקשה להתרת נישואין, לא ניתן לראות את התובעת כמי שפעלה במשך שנתיים רצופות בהליך על-פי דין להשתחרר מקשר הנישואין, ולפיכך, בדין נדחתה תביעתה.

המסגרת הנורמטיבית
9. הזכות למענק לימודים נקבעה בסעיף 74 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995...

10. לצורך הגדרת הורה עצמאי מפנה חוק הביטוח הלאומי להוראות חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-1992 אשר מגדיר הורה עצמאי כדלקמן (ראה סעיף 1 לחוק)...

11. יש להזכיר כי הנוסח המפורט של הגדרת "הורה עצמאי" בא להחליף את הנוסח המקורי של החוק, אשר היה כדלקמן:

"הורה יחיד - תושב ישראל שאינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו, אשר בהחזקתו ילד הנמצא עימו."

בדברי ההסבר לתיקון לחוק צויין, כי תכלית התיקון היתה להרחיב את תחולת הוראות החוק:
"התיקון המוצע מטרתו להרחיב את מסגרת הזכאים על-פי החוק ולהוסיף שתי קבוצות נוספות המתפקדות באופן מעשי כמשפחות חד-הוריות.
(1) מעוכבות גט (סעיף 1(2))
(2) עגונות (סעיף 1(3))."

12. בתי-הדין לעבודה נדרשו לא אחת לתכליתו של החוק ועמדו על-כך שמטרתו היא לתת הגנה והטבות מסויימות למשפחות חד-הוריות, שבהן הנטל הכספי, התפקודי והרגשי הכרוך בגידול ילדים הוטל על אחד ההורים בלבד (ראה תיק ב"ל (נצ') 1058/03 לנדאו סיגלית נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (04.06.03).

13. על התנאי שנקבע להכרה בהורה נשוי - פתיחת הליך להתרת הנישואין ופעילות במסגרת ההליך שנתיים לפחות - נקבע כי תנאי זה נועד לוודא כי ההטבות ינתנו רק במקרים שבהם אין בכוונת האישה לשוב ולהתגורר עם בעלה, הינו למי שמצבה כהורה יחיד הוא מצב מתמשך אמיתי ולא פיקטיבי, ושלא צפוי להשתנות בחזרה לאחר קבלת ההטבה. וכן נקבע: "במקרה של בני זוג נשואים, פרידה של קבע שאיננה מלווה בגט מקימה חזקה של שיתוף בין בני הזוג. על-מנת לסתור את החזקה יש להוכיח כי בני הזוג פעלו לפרידה של קבע (ב"ל (ב"ש) 43779-08-11 אורנה חג'ג' נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.09.14).

הכרעה
14. הנתבע מבסס את עמדתו בדבר שלילת הזכאות למענק לימודים על הבקשה שהוגשה ביוני 2009, למחיקת התובענה בתיק תמ"ש 2160/09. הנתבע מצביע על-כך שמחיקת הבקשה להתרת נישואין, כשלעצמה, מעידה על-כך שהמבקשת לא פעלה באופן סביר להתרת נישואיה. זאת ועוד, הנתבע מצביע על-כך שבגוף הבקשה צויין כי הצדדים עשו ביניהם "שלום בית" (ראה סעיף 3 לבקשה מיום 19.06.09), וכן מפנה לכך שעדותה של התובעת בדבר נסיונות האיתור של מר ברטוש אינה מהימנה, וידעה סתירות רבות (לרבות ביחס לשאלת השימוש בחוקר פרטי). הנתבע מצביע על-כך שבאותה תקופה שבה לטענת התובעת לא עלה בידה לאתר את בעלה, היא למעשה פגשה בו בבית-משפט, אגב דיונים בתביעה שהגיש להפחתת מזונות.

15. מטעם התובעת העידו התובעת בעצמה, בתה, ושתי ידידותיה. ארבע העדות העידו באופן משכנע, על-כך שמערכת היחסים בין התובעת לבין מר ברטוש הסתיימה כבר בשנת 2006 וכי מאז אותה עת לא היה ביניהם "שלום בית" אף לא ליום אחד.

16. עיון במסמכים שצורפו לתיק תומך בעדויות התובעת בדבר סיום מערכת היחסים בינה לבין מר ברטוש בשנת 2006. לתצהיר התובעת צורף חוזה לשכירת דירה עליו חתם מר ברטוש ביום 15.05.08 כשעימו, כצד לחוזה בת זוגו החדשה פרחומנקו סבטלנה.

17. עוד עולה מהמסמכים, כי בין השנים 2010-2008 התנהלו בין התובעת לבין מר ברטוש הליכים משפטיים. התובעת פתחה בהליכי הוצל"פ בגין חוב מזונות (במסגרת הליך ההוצאה לפועל העידה בינואר 2009 הגב' פרחומנקו שהיתה באותה עת בת זוגו של מר ברטוש והתגוררה עימו. עוד יש לציין, כי מר ברטוש פנה לבית-המשפט לענייני משפחה בבקשה להפחית את סכום המזונות שנפסק לחובתו.

18. עיון במסמכים שהוגשו לפנינו ביחס להליכים המשפטיים שבין הצדדים, איננו מתיישב עם ההודעה שהוגשה ביוני 2009 בתיק תמ"ש 2160/09 כאילו נכון ליוני 2009 התובעת ומר ברטוש עשו ביניהם "שלום בית". אותו "שלום בית" נטען לא בא לידי ביטוי באיזה מן ההליכים האחרים.

19. על רקע האמור יש להזכיר את עדותה של התובעת בדבר הרקע להגשת הבקשה למחיקת התובענה בתיק תמ"ש 2160/09 אשר היה לדבריה כדלקמן:

'ש. בתיק של התרת נישואים אמר לך העו"ד שקבוע דיון?
ת. כן, הוא שלח לי הודעה בדבר. אמרתי שלא מצאתי אותו ולכן לא הגעתי לדיון. הוא אמר שהוא שלח מכתב לדחות את הדיון ועד שנמצא אותו כי הוא לא לקח את זה גם מהדואר, את הדואר הרשום.
ש. מאז השיחה היתה לך עוד שיחה עם העו"ד?
ת. עם עו"ד אושרי? כן הוא התקשר אלי ואמר שהוא מפסיק לעבוד פרובונו ושאל אם אני רוצה לעבור למישהו אחר, ואז עניתי שכן, אני רוצה לעבור לעו"ד אחר, לא עשיתי כלום, חיפשתי אותו מאז. אני חושבת שזה היה ב-09' כשעו"ד אושרי אמר לי שהוא מפסיק לעבוד פרובונו. הוא אמר שאם אני מעוניינת הוא יעביר את התיק למישהו אחר, אבל הוא אמר לי שגם עו"ד אחר לא יעזור לי אם לא אמסור לו את המסמכים.
ש. מפנה לסעיף 6 לתצהירך הראשון. אחרי השיחה עם עו"ד אושרי סגרת את התיק?
ת. לא.
ש. מה שרשום בסעיף 6 לא נכון?
ת. זה לא ממש. אמרתי לו אם אתה לא רוצה להתעסק אז תגיד לי מה אני צריכה לעשות. אז הוא אמר לי שאני צריכה למצוא אותו על-מנת להעביר לו מסמכים ושגם עו"ד אחר לא יעזור אם לא אמצא אותו.
ש. גם בתצהירך בסעיף 8 את מצינת שנאלצת לסגור את התיק, מה שרשום בסעיף לא נכון?
ת. אני הסברתי לעו"ד אושרי שאני לא מצליחה להעביר את המכתבים רק שאני אוכל לשלוח לו בדואר רשום כי אף אחד לא רוצה לקחת את המכתב לא הוא ולא העו"ד שטיפל לו בהפחתת מזונות.
ש. מה היה הסיכום הסופי עם עו"ד אושרי?
ת. הוא אמר לי נעשה כך, את תחשבי ותחזרי אלי מה לעשות. אני מפסיק לעבוד פרובונו. היו לי שתי תינוקות. לא הספקתי לחזור וכשחזרתי הוא כבר לא עבד שם.'

20. נבהיר, כי התרשמנו שהתובעת מתקשה בהתבטאות בשפה העברית, ולכן אפשר שחלק מן הסתירות ביחס לקושי באיתורו של מר ברטוש (להבדיל מהקושי בביצוע מסירה כדין) הן תולדה של קשיי שפה. כך או כך, בנסיבות העניין, אנו מתקשים מאוד להאמין כי ההודעה על "שלום בית" הוגשה לתיק, כפי שהוגשה, על דעתה של התובעת, או כי היה בה כדי לשקף את המציאות. נציין כי עו"ד רונן אושרי ב"כ התובעת דאז לא העיד בפנינו, ובנסיבות העניין איננו מסיקים מסקנות נחרצות יותר. כך או כך, עדותה של התובעת כי עורך הדין שייצג אותה בבקשה להתרת נישואין הודיע לה כי יפסיק לייצג אותה "פרו-בונו", וכי זה היה הרקע למחיקת ההליך - לא נסתרה.

21. ממכלול הראיות שהונחו בפנינו ניתן לסכם כי בין השנים 2010-2008 התובעת ריכזה את משאביה בהליכים המשפטיים שנוגעים לזכויותיה הכספיות ממר ברטוש והזניחה במידה מסויימת את התביעה להתרת נישואין. עם-זאת בנסיבות העניין אין בידינו להסיק כי התובעת שבה לחיות חיי זוגיות עם מר ברטוש, או כי הדבר נשקל או עלה בדעתה, אלא שבשים-לב לקשיים בהם נתקלה כעולה חדשה המגדלת לבדה את ילדיה, כאשר עורך דינה ביקש להשתחרר מייצוגה, לא עלה בידי התובעת לגייס את תעצומות הנפש כדי לנהל את כל ההליכים המשפטיים במקביל ובאותה אינטנסיביות. לנוכח האמור לעיל אנו מתקשים ליחס משקל של ממש להודעה שהוגשה על-ידי עו"ד אושרי, בנסיבות שמעוררות בעינינו ספק, ואיננו סבורים כי יש בה כדי להצדיק פגיעה בזכותה של התובעת למענק לימודים.

22. נציין, כי עיון בהסכם הגירושים שאושר בסופו-של-דבר מעלה כי במסגרת הסכם הגירושים שנחתם ביום 28.02.13 נאלצה התובעת להסכים להפחתת סכום המזונות לילדיה וכן לוותר על כל תביעה או דרישה ביחס לחוב המזונות מהעבר. עניין זה כשלעצמו, מלמד על הנסיבות בהן חתמה התובעת על ההסכם.
23. לנוכח האמור, בנסיבות העניין אנו סבורים כי אין לראות את התובעת כמי שחזרה בה מהבקשה להתרת נישואין שהוגשה בשנת 2009.

24. אשר-על-כן, החלטנו לקבל את התביעה ולקבוע כי התובעת היתה זכאית למענק לימודים לשנת תשע"ג.

25. מאחר שהתובעת יוצגה על-ידי הסיוע המשפטי אין צו להוצאות."

ב- ב"ל (ב"ש) 43779-08-11 {א' ח' נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2014(3), 19395 (2014)} בקבלו את התביעה קובע בית-הדין כי:

"1. התובעת הגישה תביעה לתשלום מענק לימודים ביום 22.06.11, וזו נדחתה על-ידי הנתבע, מאחר ואינה נכללת בהגדרת הורה עצמאי כמשמעותו בסעיף 1 לחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-1992 (להלן: "חוק סיוע למשפחות" או "החוק").

2. הזכאות למענק לימודים קבועה בסעיף 74(א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי")...

סעיף 1 לחוק סיוע למשפחות מגדיר מיהו "הורה עצמאי"...

3. התובעת בת 48, גרושה ולה 6 ילדים. מצבה הכלכלי של התובעת בכי רע והיא מתקיימת ממזונות אותם משלם הנתבע ומתרומות מזון. התובעת נישאה לפני 26 שנים. מערכת היחסים של התובעת עם בעלה כללה אלימות פיזית, מילולית ונפשית לאורך כל השנים ויחס נוקשה שלו כלפיה וכלפי הילדים (עמ' 2, שורות 16-15 לגזר הדין בעניין בעלה של התובעת מיום 30.05.13 - ת"פ 2222/09 (להלן: "גזר הדין") אשר הוגש על-ידי התובעת ביום 09.04.14). בשל כך פתחה התובעת כבר ב- 1993 תיק גירושין בבית-הדין הרבני ב******, במהלכו במשך השנים, הוגשו בקשות לאישור הסדר גירושין (02.07.98, 31.08.99, 15.03.04, 22.03.09, כן הוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הבעל ב- 02.07.98, וב- 11.05.11, הליך סידורי גירושין ב- 20.08.00 ועוד (דו"ח על ההליכים בבית-הדין הרבני סומן כנ/2).

התובעת מציינת בתצהירה שבכל פעם בה ביקשה להתגרש, כעולה מגזר הדין, חלו משברים בחיי בני הזוג לרבות חזרה בתשובה, גרושים פיקטיביים ונישואים מחדש עימם התקשו להתמודד. בעלה היה מבקש שלום בית ובשל חששה ממנו נכנעה. במשך כל השנים האלו מספרת התובעת כי היתה אישה מוכה (סעיף 10 לתצהירה). לבעלה של התובעת נצברו במהלך השנים עד 2008 ארבע הרשעות ביניהן מעורבות בתגרה והחזקת נשק.

4. ב- 2009 תקף הבעל את בנו הקטין, היכה אותו בגבו וברגליו תוך שהוא מקלל אותו. באותו מועד תקף הבעל את התובעת, תפס אותה בשתי ידיו ודחף אותה. כתוצאה מכך התובעת נפלה ונגרמו לה חבלה של ממש ודימום ביד ימין (עמ' 1 לגזר הדין).

בעקבות אירוע זה, הגישה התובעת תלונה במשטרה ובקשה צו הגנה נגד בעלה והוא נשוא התיק בו ניתן גזר הדין. בתחילה שהה הבעל בתנאי מעצר מלאים בשל המסוכנות שלו לביטחון התובעת וילדיה.

5. בעלה של התובעת סירב לתת לה גט במשך כל השנים, ורק לאחר שעבר להתגורר עם אישה אחרת, ניתן הגט ב- 2012. אך עוד לפני כן, בעלה לא שילם מזונות ובשל כך, נאלצה לפתוח נגדו תיק בהוצל"פ ב- 24.06.10. התובעת פונתה מדירתה עקב אי-השתתפות הבעל בשכר הדירה, והיא עברה לגור עם ילדיה לבית הוריה (עמ' 4 לגזר הדין שורות 12-11).

6. טענות הצדדים
התובעת טוענת כי עשתה כל שביכולתה על-מנת להיפרד מבעלה כאשר כבר

ב- 1998 פתחה תיק ברבנות וזאת בהיותה אישה מוכה. בנסיבות אלו כל השנים יחלה להתגרש אך בשל האיומים שספגה מבעלה, לא יכולה היתה לממש זאת, עד אשר פגש אישה אחרת והחל לחיות עימה ואף נולדה לו ילדה.

בנסיבות אלו, יש לראות את התובעת כמי שמתגוררת למעלה משנתיים בנפרד מבעלה ואף פעלה במסגרת הליך להשתחרר מבעלה במשך למעלה משנתיים.

7. הנתבע טוען כי התובעת לא חיה בנפרד מבעלה במשך למעלה שנתיים, שכן רק ב- 23.08.09 בעלה עזב את הבית, ואת התביעה למענק לימודים הגישה לאחר 10 חודשים.

בנוסף, לא ניתן לראות בדיונים שהתקיימו בבית-הדין הרבני טרם 2011 ככאלה שבהם התובעת ביקשה להשתחרר מקשר הנישואין, מאחר והתיקים נסגרו בשל רצון התובעת לשלום בית.
8. הכרעה
מדברי ההסבר להצעת חוק סיוע למשפחות (הצ"ח התשנ"ב 86), עולה כי הוא נועד לסייע למשפחות חד-הוריות שכן "בהיעדר בן זוג היכול לסייע להורה היחיד בניהול משק הבית ובתפקיד של חינוך וגידול הילדים, הוא מתקשה מחד במציאת מקום עבודה שיאפשר לו הכנסה ברמה הנדרשת לקיום ילדיו ומאידך הוא גם המפרנס היחיד של משפחתו".

בהגדרה המקורית של "הורה יחיד" (ס"ח התשנ"ב 147) נכללו "תושב ישראל שאינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו, אשר בהחזקתו ילד הנמצא עימו". בשנת 1994 החליט המחוקק להרחיב את מסגרת הזכאים לפי החוק ולהוסיף לזכאים "שתי קבוצות נוספות המתפקדות באופן מעשי כמשפחות חד-הוריות: (1) מעוכבות גט... (2) עגונות...". "מעוכבות גט" הן אלה שנמנו בסעיף 2 (א) לחוק הנוכחי, קרי מי ש"חי בנפרד מבן זוגו תקופה של שנתיים לפחות ופתח בהליך על-פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעל במסגרת הליך זה שנתיים לפחות".

בעניין סיגלית לנדאו נפסק (ב"ל (נצ') 1058/03 לנדאו סיגלית נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (18.05.04) מפי כב' השופטת איצקוביץ) כי תכלית חוק משפחות חד-הוריות, "היא לתת הגנה והטבות מסויימות למשפחות חד-הוריות, שבהן הנטל הכספי, התפקודי והרגשי הכרוך בגידול ילדים הוטל על אחד ההורים בלבד. עיקרון זה מתקיים לגבי הורה שהוא לא נשוי (רווק, גרוש, אלמן) ואין לו בן זוג ידוע בציבור". לגבי זוג נשוי, הציב המחוקק מגבלות - לא רק חיים בנפרד, אלא גם קיומו של הליך להשתחרר מקשר הנישואין. על הטעם לדרישה לקיומו של הליך כאמור ניתן ללמוד בעקיפין מתיקון נוסף שהוכנס לחוק במסגרתו הורחבה הגדרת 'הורה יחיד' בדרך של הקלת הדרישות מ'נשים מוכות'. מעיון בהצעת החוק לתיקון הנ"ל עולה כי התנאי של פתיחה בהליך להשתחרר מהנישואין "נועד לוודא כי ההטבות יינתנו רק במקרים שבהם אין בכוונת האישה לשוב ולהתגורר עם בעלה". מן המקובץ עולה כי התכלית המונחת ביסוד הדרישה "לפתוח בהליך להשתחרר מהנישואין" היא הרצון לייחד את ההטבה להורה יחיד נשוי, רק למי שמצבו כיחיד הוא מצב מתמשך, אמיתי ולא פיקטיבי ושלא צפוי להשתנות בחזרה לאחר קבלת ההטבה.

לסיכום, הגיונה של הדרישה לקיומו של הליך להשתחרר מהנישואין במקרה של הורים נשואים ברור. מלכתחילה החוק העניק זכויות רק להורה יחיד במובן המקובל של המילה, קרי מי שאין בכלל בן זוג. ההרחבות עם הזמן נעשו בדרך מדודה גם למצבים של פרידה קבועה מבן הזוג. במקרה של בני זוג נשואים, פרידה של קבע שאינה מלווה בגט מקימה חזקה של שיתוף בין בני הזוג. על-מנת לסתור את החזקה יש להוכיח כי בני הזוג פעלו לפרידה של קבע. הנתבע אינו יכול מבחינה מעשית לבחון לגבי זוגות נשואים האם באמת בכוונתם להפרד בדרך קבע אם לאו, ולפיכך הדרך שקבע החוק היא להוכיח קיומו של הליך כאמור (בל (ת"א) 4299/05 מתנה תנעמי נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (11.09.07) מפי כב' השופט אילן איטח).

9. מן הכלל אל הפרט. בשים-לב לתכלית חוק סיוע למשפחות, מקובלת עלינו טענת התובעת כי גרה בנפרד מבעלה לפחות מ- 23.08.09, מועד בו הורחק הבעל מבית התובעת בשל הכאת אשתו ובנו ומכוח צו שיפוטי ושהה במעצר בית.

נכון הוא כי במועד הגשת התביעה לנתבע ב- 22.06.11, טרם חלפו 24 חודשים בהם התגוררה התובעת בנפרד מבעלה, אך דעתנו היא כי יש לראות גם את מועד הגשת התביעה לבית-הדין, שהוא 28.08.11, מועד בו כבר היתה התובעת למעלה משנתיים בנפרד מבעלה; הנתבע יכול היה להתחשב בנסיבות המיוחדות של התובעת, בהיותה אישה מוכה, ולקבוע לפחות שהתביעה תתקבל לפחות מיום 23.08.11.

10. באותו אופן שמגשים את תכלית חוק סיוע משפחות, יש לראות גם את התנאי השני - הדורש פתיחת הליך על-פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעילוות בו במשך לפחות שנתיים.

כפי שראינו, התובעת פתחה ב- 1998 את תיק הגירושין והוא נסגר ונפתח חליפות, וכאמור מדובר באותו תיק מאחר ובעלה של התובעת ביקש שלום בית. התובעת אשר היתה חשופה לאלימות מצד בעלה, חששה ועל-כן הסכימה בכל פעם לסגור את התיק. ברור לנו שניתן לראות בפעולות אלו שנמשכו למעלה משנתיים משום קיום התנאי השני (כך למשל, התיק שנפתח ב- 02.07.98 נסגר ב- 31.07.00, תיק סידורי גיטין נפתח ב- 20.08.00 ונסגר ב- 19.04.04). גם העובדה שהתובעת הגישה בקשה לצו הגנה, שמכוחו אף נפתח התיק הפלילי כנגד הבעל, ב- 23.08.09 יש לראות הליך בו התובעת פעלה כדי להשתחרר מקשר הנישואים וב- 23.08.11 מלאו שנתיים להליך זה.

11. תכלית חוק סיוע משפחות חד-הוריות נלמדת גם מהגדרת "הורה עצמאי" בכל הקשור לנשים מוכות. המחוקק הקל בדרישות בכל הקשור ל"נשים מוכות" והעמיד את הזמן בו האישה נדרשת לפעול בהליך של השתחררות מקשר הנישואין על שישה חודשים ואף בנסיבות מסויימות ניתן לוותר על פתיחת הליך.

נכון הוא שהתובעת לא שהתה במעון לנשים מוכות, ועל-כן הסעיף המתייחס לנשים מוכות אינו חל עליה; אולם אין זה סוד שלא כל אישה מוכה מגיעה למעון לנשים מוכות. חלקן משלם בחייהן וחלקן לא מצליח לצאת אף פעם ממעגל האלימות. בהינתן העובדה כי הבעל הורשע בעבירת אלימות כנגד התובעת ובנה, היה ראוי כי הנתבע יפעיל את שיקול-דעתו, על יסוד הנסיבות המיוחדות, בשים-לב למועדים בתיק, וכאמור לפחות מ- 23.08.11 להכיר בתביעה.

12. אשר-על-כן, על יסוד קביעתנו כי התובעת חיה בנפרד מבעלה לפחות שנתיים מאז 23.08.09 וכי פעלה למעלה משנתיים בהליך על-פי דין להשתחרר מקשר הנישואין - התביעה מתקבלת.

13. מאחר שהתובעת מיוצגת על-ידי הסיוע המשפטי - אין צו להוצאות."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מענק לימודים