botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי

הפרקים שבספר:

ייעוד הגמלה - מענק במקרה פטירה (סעיף 310 לחוק)

סעיף 310 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"310. מענק במקרה פטירה (תיקונים: התשס"א (מס' 4), התשס"ג (מס' 5), (מס' 6), התשס"ד, התשס"ד (מס' 10), התשס"ח (מס' 9))
(א) (1) נפטר אדם שהיתה משתלמת לו קצבת זקנה, קצבת שאירים, קצבה לפי פרק ה' או פרק י"ג בשל נכות שדרגתה 50 אחוז לפחות, קצבת תלויים לפי פרק ה' או פרק י"ג או קצבת נכות או קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה לפי פרק ט', או הענקה לפי פרק י"ז הניתנת במקום הקצבאות האמורות (בסעיף-קטן זה: "המנוח"), ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, ובאין בן זוג - לילדו כהגדרתו בסעיף 238, מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי.
(2) מענק לפי הוראות פסקה (1), ישולם ליחיד שנשא בעיקר ההוצאות להקמת המצבה של המנוח, בהתקיים שניים אלה:
(א) בן זוגו של המנוח נפטר בטרם חלפו 100 ימים ממועד פטירת המנוח, ולא שולם לו מענק לפי הוראות פסקה (1);
(ב) למנוח אין ילד כהגדרתו בסעיף 238.
(ב) נפטר מקבל קצבה לפי פרק ה' או י"ג לאחר שהגיע לגיל הפרישה, ישולם המענק לפי הוראות סעיף-קטן (א).
(ג) נפטר מבוטח שהיתה משתלמת לו קצבת נכות לפי פרק ה' או פרק י"ג, ומתקיימים התנאים המפורטים להלן, ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, שהוא תלוי במבוטח לפי הוראות סעיף 130, ובאין בן זוג כאמור - לילדו כהגדרתו בסעיף 238, מענק כאמור בסעיף-קטן (ד) או מענק כאמור בסעיף-קטן (א), לפי הגבוה מביניהם:
(1) בן זוגו או ילדו של המבוטח, לפי העניין, אינם זכאים לקצבת תלויים בשל כך שפטירת המבוטח לא נגרמה בשל הפגיעה בעבודה;
(2) הנפטר היה זכאי לקצבת נכות שדרגתה 50 אחוז לפחות, בעד 36 החודשים שקדמו בתכוף לפטירה;
(3) הכנסתו הממוצעת של בן הזוג מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, בשנה שקדמה לפטירה, אינה עולה על סכום השווה לכפל השכר הממוצע.
(ד) המענק האמור בסעיף-קטן (ג) יהיה בסכום השווה ל-60 אחוז מקצבת הנכות המלאה כהגדרתה בסעיף 130(ב)(3), כפול 36, והוא ישולם בשני שיעורים שווים במועדים שלהלן:
(1) עם פקיעת הזכות לקצבת הנכות מחמת הפטירה;
(2) בתום שנה מהמועד האמור בפסקה (1).
(ה) הזכאי למענק פטירה לפי סעיף זה וכן למענק פטירה לפי סעיף 15 בחוק הבטחת הכנסה, בידו הברירה לקבל אחד מהם."

סעיף 310 לחוק הביטוח הלאומי, מקנה את הזכאות למענק פטירה, בהתחשב בקצבה ששולמה, ולא בכדי. שכן, מענק הפטירה, הרגיל או המוגדל, תכליתו לסייע במידה כזו או אחרת, אחר מות מקבל הקצבה. במקרה הרגיל, על-פי סעיף 310(א), התנאי לתשלום מענק הפטירה הינו השתלמות הקצבה.

אותו היגיון של תשלום קצבה כמשקפת הכנסה שוטפת, עומד גם מאחורי סעיף 310(ג)(2). לפיו, תשלום המענק המוגדל, מותנה בכך, שהנפטר היה זכאי לקצבת נכות שדרגתה 50 לפחות אחוז, ששולמה לו בעד 36 חודשים שקדמו בתכוף לפטירה.

שיעור הקצבה המשתלמת, במידה של 50 ואחוז מעלה, משקף תלות ממשית של התלוי במקבל הקצבה, ואורך התקופה בת 36 חודש, מצביע על תלות קבע באופן שניתן היה להסתמך עליה שכך היו פני הדברים אלמלא נפטר מקבל הקצבה {עב"ל 17716-12-11 סימה רייטמן נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 2013(2), 384 (2013)}.

תשלום מענק פטירה על-פי סעיף 310 לחוק לא מעיד בהכרח על זכאות לקצבת שאירים על-פי סעיף 238 ו-252 לחוק - גמלת שאירים {עב"ל 57861-01-11 אסתר לוזון נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 2012(3), 840 (2012)}.

ב- דב"ע נו/0-246 {יורשי המנוחה בדיעה יוסף נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 96(3), 802 (1996)} נקבע כי בחוק הביטוח הלאומי נקבעה מערכת החובות והזכויות של מבוטחים, שאיריהם והתלויים בהם, תוך ציון מפורש של הזכאים הבלעדיים לגמלה על-פי החוק. במסגרת זו נקבע גם העקרון שבסעיף 303(ג) לחוק, כי זכות לגמלת כסף לפי חוק הביטוח הלאומי "אינה עוברת בירושה".

הטעם לכך הוא כי "המחוקק ראה להועיד סכומים מסויימים, המשתלמים במסגרת הביטחון הסוציאלי, ל"שאירים" ולא ליורשים, היינו לאלה שבחיי המבוטח היו תלויים בו ולא לאלה שעל-אף היותם יורשיו לפי חוק הירושה, כגון קרובים עשירים בארץ או בחוץ לארץ - בחיי המבוטח לא היו תלויים בו {דב"ע לז/0-2 שרה גרוסמן ואח' נ המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ח 353, 358}.

המונח "גמלה" כולל "כל טובת הנאה שהביטוח לפי חוק זה מעניק אותה" {סעיף 1 לחוק} המונח "גמלת כסף" מתייחס לתשלומים כספיים, בהבחנה מ"גמלאות בעין" {|סעיף 86 לחוק} והוא כולל - על-כן - את מענק הפטירה על-פי סעיף 310 לחוק הביטוח הלאומי, שהוא תשלום חד-פעמי.

ב- ב"ל (ב"ש) 35321-10-12 {חיים סלמן נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2013(2), 16306 (2013)} נקבע כי הזכאות לקצבת זקנה קבועה בפרק י"א של הביטוח הלאומי. בשנת 1996 נכנס לתוקף תיקון מס' 7 לחוק, אשר הרחיב את הזכאות לקבלת קצבת זקנה גם לנשים שהן עקרות בית ואלמנות בנות-קצבה, שעד אותו זמן לא היו זכאיות לקבל הקצבה.

כפי שנאמר בדברי ההסבר להצעת החוק, "בחלוף 40 שנה מאז נקבעו כללים אלה בחוק, נראה כי יש הכרח לתקן מעוות זה ולשנות את החוק כך שקצבת הזקנה תוענק לכלל תושבי ישראל, גברים ונשים, בלא אבחנה, וזאת בין אם עבודתם נעשית במשק הבית ובין מחוצה לו. החוק המוצע קובע לפיכך כי עקרת הבית ואלמנה בת-קצבה, אשר אינן מבוטחות לפי פרק י"א לחוק הקיים ולפיכך גם אינן זכאיות לקצבת זקנה, תיכללנה בגדר המבוטחים ותהיינה זכאיות לקצבת זקנה" {ה"ח 2433 כ"ט בתשרי התשנ"ו, 23 באוקטובר 1995}.

עם-זאת, סעיף 15 לתיקון מס' 7 קבע כי התיקון לחוק יחל מיום 01.01.96, סעיף 16 לתיקון קבע, כי הזכאות לעקרות בית ואלמנות בנות-קצבה תחול רק על עקרות בית ואלמנות בנות-קצבה אשר לא מלאו להן 65 שנה ביום התחילה. משמע, התיקון חל רק על עקרות בית ואלמנות בנות-קצבה אשר נולדו לאחר שנת 1931.

בנוסף צויין בהצעת חוק כי "מוצע לקבוע שתיקון מס' 7 יחול גם על עקרת בית ואלמנה בת קצבה שמלאו להן 65 שנים ביום תחילתו של תיקון מס' 7, וכך לבטל את ההבחנה הלא מוצדקת בין נשים לפי גילן"{ה"ח הכנסת 443, י"א באדר התשע"ב, 05.03.12, עמ' 109}.

ב- ב"ל (ת"א) 35123-04-10 {ברכה קאפח נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2012(2), 11359 (2012)} נקבע כי לפי סעיף 310(א)(1) לחוק, המוסד ישלם מענק פטירה רק בהתקיים נסיבות מסויימות, הנוגעות הן למצבו של המנוח טרם הליכתו מן העולם, והן לזהותו של העותר לקבלת המענק.

בעניין הנדון, המנוח קיבל קצבת נכות בשיעור של 100 אחוז מהמוסד, ואולם הזכות למענק פטירה מוקנית אך לבן זוגו או לילדו של המנוח, וזאת למעט המקרה החריג המפורט בסעיף-קטן 310(2), אשר אין חולק כי אינן מתקיימות בתובעת.

לפיכך, על-אף שהתובעת היתה אפוטרופסית של המנוח, דאגה לרווחתו וטיפלה בו - היא אינה זכאית למענק, לפי החוק.

זכאותה של התובעת לקבלת מענק צריכה להיבחן גם לאור ההסכם למימון מצבות, לפיו המוסד ישלם מענק לחברה שהקימה מצבה על קברו של נפטר גלמוד.

המנוח נכנס בגדר "נפטר גלמוד", כהגדרתו בהסכם למימון מצבות, משלא השאיר אחריו בן משפחה שהוא הורה, ילד או אלמנה.

מטרת ההסכם היא למנוע מצב בו לא מוקמת מצבה לנפטר, אך בשל העובדה שאין מי שיישא בנטל. ככל שלא הוקמה מצבה משך חצי שנה מהיום שהובא נפטר לקבורה, ישולם מענק לחברה אשר הקימה מצבה עבור המנוח.

על-כן, נוכח הנסיבות המיוחדות, ובשים-לב לכך שהמנוח היה נפטר גלמוד, הרי שעל-אף היעדר הוראה מפורשת בחוק, או בהסכם למימון מצבות, מומלץ למוסד לשקול בחיוב תשלום מענק פטירה לתובעת, וזאת בסכום שהיה משתלם לחברה עבור הקמת מצבה לפי הסכם מימון מצבות.

ב- ב"ל (יר') 30748-05-11 {רחמים רחמין נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2012(2), 1280 (2012)} נדון בפני בית-הדין תביעת התובע שיוצג באמצעות בתו בגין מענק פטירה עבור רעייתו המנוחה ויקטוריה רחמים.

הנתבע טען כי אשתו המנוחה של התובע לא קיבלה מהנתבע קצבה כל שהיא, אף לא על-פי סעיף 310 לחוק הביטוח הלאומי ועל-כן לא קמה זכאות למענק פטירה.

הנתבע הוכיח באמצעות תעודת עובד הציבור ונספחיה כי מדובר ב"תוספת" ששולמה לתובע עבור אשתו ותשלומה הופרד על-פי בקשתה מיום 04.05.93 כלהלן:"אני החתומה מטה רחמין ויקטוריה ת.ז... מבקשת לקבל את חלקי בנפרד מקצבת בעלי".

נוסח הבקשה מדבר בעד עצמו ולה נלווה טופס עדכון חשבון בנק בחתימת המנוחה. נוכח זאת פוצל תשלום התוספת והועבר לחשבונה. אין מדובר בקצבת זקנה מכוח עצמה ועל-כן לא מתקיים בתובע התנאי הנדרש בסעיף 310 לחוק הביטוח.

יצויין כי בעבר הדין היה כי עקרת בית שאינה מבוטחת בביטוח רשות - אינה זכאית לקצבת זקנה מכוח עצמה.

המנוחה לא הוכיחה כי היתה זכאית לגמלה כל שהיא על-פי סעיף 310 ויודגש כי שאין לבית-הדין סמכות להעניק זכויות שאינן מגיעות על-פי דין.

ב- הב"ל (ת"א) 2383/10 {נירנברג אילנה נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2012(2), 750 (2012)} נדון האם זכאית התובעת למענק פטירה ולקצבת שאירים בעבור אמה המנוחה.

נקבע כי סעיף 310 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי אם נפטר אדם שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי קצבת זקנה או קצבת שאירים או קצבאות נוספות המפורטות בסעיף 310 לחוק, ישולם מענק חד-פעמי למי שהיה בן זוגו של המנוח בשעת מותו ובאין בן זוג, לילדו, ובלבד שהילד עונה על הגדרת "ילד" על-פי חוק הביטוח הלאומי. התובעת איננה עונה על הגדרת "ילד" {סעיף 238 לחוק הביטוח הלאומ} אי לכך, התובעת איננה זכאית למענק פטירה בגין אמה.

ב- ב"ל (ת"א) 4932-09 {ארד פנינה חוה נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2011(2), 19268 (2011)} קבע בית-הדין כי תכלית החוק ותכלית סעיף 310 לחוק הביטוח הלאומי הוא להעמיד לנותר לאחר פטירת מקבל הקצבה "תחליף הכנסה", כזו שהיה "תלוי" בה, כזו ששולמה למנוח {36 חודשים} טרם פטירתו. עסקינן, כטענת הנתבע וכפי שנתקבל בפסק-הדין - במתן אפשרות ליצור מקור הכנסה חלופי לזה שנגדע עם הפטירה {"תקופת הסתגלות"}.