botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי

הפרקים שבספר:

סמכות לדרוש ידיעות רשמיות (סעיף 384 לחוק)

1. הדין
סעיף 384 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"384. סמכות לדרוש ידיעות רשמיות (תיקון התשס"ד (מס' 2))
(א) על-אף הוראות כל דין אחר, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה אותו לכך לדרוש מכל עובד של גוף ציבורי שיספק כל פרט הנדרש לעניין חוק זה והוא בידיעתו או ברשותו של אותו עובד, אך אין לחייב מכוח סעיף זה עובד כאמור לגלות פרטים שעליהם הוא חייב בשמירת סודיות לפי פקודת הסטטיסטיקה (נוסח חדש), התשל"ב-1972, לפי חוק הדואר, התשמ"ו-1986, או לפי חוק בנק ישראל, התשי"ד-1954.
(ב) לעניין סעיף זה, "גוף ציבורי" - המדינה, רשות מקומית, חברה שהממשלה משתתפת בהנהלתה וכל גוף אחר העומד לביקורתו של מבקר המדינה, וכן קופת גמל כמשמעותה בסעיף 180 וקרן חופשה לפי חוק חופשה שנתית."

2. חוק חופש המידע - מסמכי הביטוח הלאומי
ב- עע"מ 7744/10 {המוסד לביטוח לאומי ואח' נ' עו"ד יפית מנגל, תק-על 2012(4), 5201 (2012)} נדון ערעור מטעם המוסד לביטוח לאומי על פסק-דינו של בית-המשפט לעניינים מינהליים בגדרו התקבלה חלקית תביעת המשיבה לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998. בפסק-הדין חוייב המוסד לביטוח לאומי להעביר למשיבה רשימה של כ- 2,500 מעסיקים אשר לא התנגדו להעברת פרטיהם, כפוף לכך שהמשיבה תישא בעלות דיוור הפניה ליידע את המעסיקים.

בית-משפט של ערעור קבע כי לא נמצא כי העברת רשימת המעסיקים שפעלו לפי תקנה 22 לתקנות הביטוח הלאומי על-ידי המוסד לביטוח לאומי מהווה הקצאת משאבים בלתי-סבירה.

בית-משפט של ערעור סבר כי המצב המשפטי בארץ תומך במסירת המידע. המסע ההשוואתי אף עשוי לחזק את המסקנה בדבר הצד החיובי בעתירה מעין זו.

על בית-המשפט לפעול במסגרת ד' אמות חוק חופש המידע, תוך פתיחות ורגישות להתפתחות השימוש בו.

בית-המשפט קיבל את ערעור המוסד לביטוח לאומי באופן חלקי כך שתתקבל בקשתו החלופית בדבר אי-ציון שמה של המשיבה בפניה. פרט לכך פסק-הדין של בית-המשפט לעניינים מינהליים נותר בעינו.