מובטל (סעיף 163 לחוק)

1. הדין
סעיף 163 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"163. מובטל (תיקונים: התשס"ט (מס' 3), התשע"ד (מס' 6))
(א) רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן: "עבודה מתאימה"), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור.
(ב) השר רשאי לקבוע דרכי מתן אישורים על היות אדם מובטל ועל מספר הימים שבהם היה מובטל.
(ג) מובטל שחלה בתקופת האבטלה או שנכללו בה ימי אבל, יראו אותו כמובטל בימי האבל או במשך 30 ימי המחלה תוך 12 חודשים מהתאריך הקובע ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, והכל בלבד שמוסד רפואי, כמשמעותו בסעיף 89(א), אישר את מחלתו; ואולם לא ייחשב אדם כמובטל לפי סעיף-קטן זה בשני הימים הראשונים בכל פעם שחלה אלא-אם-כן היו לו לפחות 12 ימי מחלה רצופים; לעניין זה, "מחלה" - לרבות תאונה.
(ד) (1) אדם שנבחן בבחינה במקצועות מעשיים בכתב לפי הוראות חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961 (בסעיף-קטן זה: "חוק לשכת עורכי-הדין"), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות חוק לשכת עורכי-הדין, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה;
(2) אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב' בנושא חשבונאות פיננסית מתקדמת הנערכת מטעם מועצת רואי-חשבון לפי חוק רואי-חשבון, התשט"ו-1955 (בסעיף זה: "חוק רואי-חשבון"), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה עד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות חוק רואי-חשבון, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה;
(3) אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב' בנושא ביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות הנערכת מטעם מועצת רואי-חשבון לפי חוק רואי-חשבון, לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות חוק רואי-חשבון, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה.
(ה) לא יראו חייל, מתנדב בשירות לאומי או משרת בשירות לאומי-אזרחי כמובטל, במהלך תקופת השירות."

2. כללי
ב- עב"ל 1083/04 {המוסד לביטוח לאומי נ' כרמלה דבש, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.03.05)} פורש המונח "מובטל" בזו הדרך:

"המונח "מובטל" אינו מוגדר ופשיטא שמדובר באדם שאין לו מקור פרנסה, כגון - מי שפוטר מעבודתו. מושג זה של 'מובטל' הורחב והוא חל גם על מי שהוצא - בניגוד לרצונו - לחופשה ללא תשלום. המשותף לשני מצבים אלה הוא שעובד נקלע למצב בו - שלא מרצונו - המעסיק חדל לספק לו עבודה ולשלם לו שכר."

ב- עב"ל 433/06 {קנט אלן כהן נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 2007(4), 384 (2007)} נקבע:

"לשם מימוש מטרה זו של מציאת עבודה למובטל נקבע מנגנון שיסודו בסעיף 163 לחוק הקובע כי "רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה."

הוראה זו יוצרת איפוא את הזיקה בין המונח "מובטל" לרישום בשירות התעסוקה, כאשר אין מובטל אלא זה שרשום ומתייצב בשירות התעסוקה, וכאשר לשכת שירות התעסוקה היא זו שאמורה להציע לו את העבודה המתאימה. לא הציעה לשכת שירות התעסוקה למחוסר העבודה עבודה מתאימה - יהיה הוא כאמור זכאי לדמי אבטלה בכפוף לשאר התנאים המזכים בגמלה זו.

משמעות המונח "מובטל" בחוק אינה זהה למשמעות המילונית של מונח זה, כשם שמשמעות המונחים "אלמן" ו"אלמנה" בחוק אינם זהים למשמעות המילונית של מונחים אלו.

החוק הוסיף למשמעות המילונית של מונחים אלה, תנאים וסייגים המשנים את המשמעות המילונית שלהם. פירושו של דבר הוא שהמונח "מובטל" בחוק אין לו את המשמעות המילונית הרגילה שלו, דהיינו מחוסר עבודה, אלא נוספו למשמעות המילונית תנאים אחדים היוצרים את המונח המשפטי "מובטל" הקבוע בחוק, שרק הוא בלבושו המשפטי זכאי להיכנס למדור הזכאים לדמי אבטלה, בכפוף ליתר תנאי הזכאות שבחוק.

משמעות הדברים היא שמחוסר עבודה שאינו "מובטל" במשמעות המשפטית של מונח זה, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה.

הכללים המנויים בסעיף 163 לחוק הביטוח הלאומי מצויים בתקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), התשל"ג-1972 (להלן: "התקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה").

על-פי תקנה 6(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), רואים אדם כרשום בלשכת העבודה כמחוסר עבודה בתקופה שבין יום התייצבותו האחרונה ליום התייצבותו הקודמת, ובלבד שהתייצב ביום שנקבע להתייצבותו על-פי קביעת לשכת העבודה {עב"ל 1362/04 שלום אוחנה נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 2006(2), 118 (2006)}.

פקיד ההשמה מופקד אם-כן על הפניית מובטל לעבודה מתאימה. על-מנת לברר מהי עבודה מתאימה על פקיד ההשמה לשאול את כל השאלות המתאימות ולהסביר למבקש העבודה את התנאים כולם.

פקיד ההשמה הוא הרשות המוסמכת לו ידועים התנאים כולם. בפני פקיד ההשמה צריך שיהיו מונחים הפרטים המלאים הן על מבקש העבודה והן על מציע העבודה. על-מנת שפקיד ההשמה יוכל למלא את תפקידו תוך הפניית המובטל לעבודה מתאימה, על המובטל לגלות לפקיד ההשמה גילוי מלא של כל תכונותיו ונתוניו.

דבר זה כולל גם עיסוקים אחרים, עבודה חלקית, תוכניות קונקרטיות בגינן הוא מבקש עבודה זמנית בלבד וכיוצא בהם פרטים מלאים המספקים די נתונים לפקיד ההשמה על-מנת שיוכל להפנות את מבקש העבודה לעבודה מתאימה. חובה מוגברת זו של גילוי נובעת ממהות היחסים בן שירות התעסוקה למבקש העבודה.
יחסים אילו מושתתים על-כך שלכל צד יש ידע מסויים שעליו לשתף בו את הצד השני. למבקש העבודה יש כל הידע על עצמו. שירות התעסוקה הוא הגוף המוסמך לו הידע באשר לדרישות השונות, באשר לזכויות והחובות החלות על מבקש העבודה, באשר לפרטים שהם רלוונטיים לצורך שליחה לעבודה מתאימה {ע"ע 1171/04 סיוון אלימלך נ' שירות התעסוקה, תק-אר 2005(1), 227 (2005)}.

סעיף 163 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995 קובע כי מובטל הוא מי שרשום בלשכת שרות התעסוקה כמחוסר עבודה והוא מוכן ומסוגל לעבוד במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו. תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) קובעת כי מי שנרשם בלשכת העבודה בהתאם לתקנון שירות התעסוקה והתייצב לרישום כמחוסר עבודה, נחשב כרשום בלשכת שירות התעסוקה.

תנאי לתשלום דמי אבטלה הוא שהמבוטח יוכר כמובטל על-ידי המוסד לביטוח לאומי ויהיה רשום בלשכת שירות התעסוקה.

ההנחה העומדת בבסיס החוק היא כי אדם התובע דמי אבטלה חייב להיות נכון לבצע עבודה מתאימה המוצעת לו על-ידי שירות התעסוקה והתואמת את מצב בריאותו, כושרו הגופני והכשרתו {על"ח (ת"א) 2400-10-14 סולטנסקי ויטלי נ' שירות התעסוקה, תק-עב 2015(3), 1039 (2015) (להלן: "עניין ויטלי")}.

3. סירוב שולל מן התובע הגדרת "מובטל"
אדם המסרב לקבל את העבודה המוצעת לו, נשללת ממנו הגדרת "מובטל".

בעניין ויטלי, נקבע כי על בית-הדין לבחון שתי סוגיות עיקריות: ראשית, האם העבודה אליה הופנה המערער הינה עבודה ה"מתאימה" לגביו.

שנית, יש לקבוע האם המערער "סירב", בין באופן מילולי ובין בהתנהגות, לעבודה אליה הופנה.
ב- עב"ל 131-10 {המוסד לביטוח לאומי נ' שרה רבקה ויזניצר, תק-אר 2012(4), 411 (2012)} נקבע כי במקרה הנוכחי המוסד לא העמיד במבחן את זמינותה של המשיבה לעבודה, ולכן אין בסיס לטענת אי-זמינותה של המשיבה לעבודה.

אכן עולה וצפה במקרה זה השאלה, האם מי שנמצא בשנת השתלמות, ואמור להקדיש את עיתותיו ללימודים, ראוי להיקרא מובטל, או שמא לא לסוג זה של מבוטחים כיון המחוקק בהקניית הזכות לדמי אבטלה.

השאלה הזו מחריפה, לאור העובדה שהמשיבה וכמותה נהנים מהכנסה מקרן השתלמות של שני שליש מן השכר הרגיל שלהם בתקופת ההשתלמות. אכן לא ניתן לקבוע כי בכל מקרה מעין זה יהיה זכאי מבוטח לדמי אבטלה, וכי הכל תלוי בנסיבות. במקרה הנוכחי ההסדר היה למעשה תחליף לפיטורים, ולכן התוצאה המתבקשת כי דין הערעור להידחות.

4. מתנדב
ב- ב"ל (ת"א) 33347-12-13 {אבישי שמואלי נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (03.03.15)} נקבע כי החוק נועד להעניק רמת חיים מינימלית למי שלא עולה בידו למצוא פרנסה. עבודה בהתנדבות שאינה כרוכה בתשלום שכר, מכניסה את המתנדב לגדר של "מובטל" במשמעות תכלית החוק.

אלא שבכך לא סגי. יש לבחון אם עבודת ההתנדבות היא אמיתית אם לאו. יש לבחון אם ה"מתנדב" אינו מקבל שכר או שווה-שכר תמורת עבודתו. המתנדב צריך להיות זמין לכל הצעת עבודה שניתנת לו. המתנדב אינו רשאי לראות עצמו מחוייב כלפי מעסיקו להמשיך לעבוד אצלו.

מעבר לכך, עבודתו של המתנדב אצל מעסיקו אינה יכולה להיות כרוכה בטענה לזכאות לשכר עבודה מן המעסיק או בתביעה לשכר עבודה ממנו.

מתנדב שמתקיימים בו כל אלה הוא מתנדב "אמיתי", הזכאי לדרוש דמי אבטלה.

עצם הרישום של דורש העבודה בלשכת שירות התעסוקה במדור אבטלה מעיד, לכאורה, על-כך, כי דורש העבודה הרשום בלשכת התעסוקה במדור זה, הוא מחוסר עבודה המוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו {סעיף 163(א) לחוק הביטוח} חזקה זו קיימת כל עוד לא הוכח ההפך.

5. "עבודה מתאימה"
ב- על"ח (ת"א) 31552-08-11 {ולדימיר רוסקלנקר נ' שירות התעסוקה, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.12.11)} נקבע כי לפי סעיף 163 לחוק הביטוח הלאומי, מבחינת מטרת החוק מדובר בביטוח סוציאלי שנועד למנוע עקירתו של אדם ממסגרתו המקצועית בתקופת אבטלה זמנית ולגשר בין תקופות העבודה מבחינת המשכיות ההכנסה.

לאור זאת ניתן לומר ש"עבודה מתאימה" הינה עבודה המאפשרת קשר וגשר של זיקה בין עבודתו הקודמת של המבוטח או הכשרתו המקצועית, ובין העבודה המוצעת לו בתקופת האבטלה, אך אין היא חייבת להיות העבודה האופטימלית לה מצפה המבוטח.

6. חובת ההתייצבות
ב- על"ח (ת"א) 50343-06-11 {קרן פופקין ארביב נ' שירות התעסוקה, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.11.12); ב"ל (חי') 24798 אבראהים באשיה נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (16.08.14)} נקבע כי סעיף 163 לחוק הביטוח הלאומי, מגדיר "מובטל".

המבוטח המבקש להינות מתשלום דמי אבטלה {ואף לעניין הבטחת הכנסה} אינו יוצא ידי חובתו על-פי החוק כאשר הוא מתייצב בלשכת שירות התעסוקה ומקבל הפניה לעבודה, אלא עליו להתייצב במקום העבודה אליו הופנה ולעשות מאמץ סביר, בתום-לב, לעבוד.

כאמור, על המובטל לגלות רצון כן, בתום-לב, לעבוד. חובה זו חלה ממועד התייצבותו לראשונה בלשכת התעסוקה.

כביטוי חיצוני לרצון זה נדרש, בראש ובראשונה, מהמובטל להתייצב לראיון במקום העבודה אליו הופנה.

הדרישה להתייצבות פיזית אצל המעסיק הפוטנציאלי הינה חלק מהדרישה הכוללת מדורש העבודה לעשות מאמץ סביר, בתום-לב לעבוד.

יתרה-מכך, הדרישה להתייצב לראיון חלה על המובטל בין אם מדובר ביום התייצבותו הראשון בלשכה, או האחרון.

7. "סירוב עבודה"
ב- על"ח (נצ') 14404-01-12 {זועבי סוהיר נ' משרד העבודה/שירות התעסוקה, פורסם באתר האינטרנט נבו (13.06.12)} נקבע כי סעיף 163 לחוק הביטוח הלאומי, בפרק ז', דן בביטוח אבטלה, מגדיר "מובטל" כמי שרשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור.

בסעיף 27 לתקנון שירות התעסוקה, מוגדר המושג "סירוב עבודה", ולפיו נמנע מחוסר עבודה מלקבל עבודה שהוצעה לו על-ידי לשכת שירות התעסוקה או קיבל העבודה מרצונו וחדל לעבוד בטרם עברו 12 יום מאז התחיל לעבוד, הכל ללא נימוק שהוא לדעת מנהל הלשכה סביר, רואים אותו, בין-היתר, כמסרב לקבל עבודה.

הפניית אדם לעבודה על-ידי לשכת שירות התעסוקה מחייבת אותו להתייצב במקום העבודה ולעשות מאמץ סביר בתום-לב לעבוד.

הסבירות של המאמץ תלויה, בין השאר, בסוג העבודה, בענף העבודה, במקום העבודה ובמצב של המופנה לעבודה.

סירוב לקבל עבודה יכול לבוא לידי ביטוי הן בסירוב מפורש או בהתנהגות שיפרשוה כסירוב.

לשאלה, מהו "סירוב"? יש לבחון באם המובטל אכן נהג כאדם המחפש עבודה ולא כמי שסומך על-כך שבאין עבודה יקבל דמי אבטלה.

8. תעודה רפואית
ב- ב"ל (יר') 46699-12-12 {רמזי דמירי נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (23.12.14)} נקבע כי למוסד לביטוח לאומי ולשירות התעסוקה יש סמכות בדין לבדוק תעודה רפואית מקופת-חולים או מבית-חולים; שירות התעסוקה רשאי להיעזר במוסד לביטוח לאומי לעניין תעודה רפואית הפחותה מ- 30 יום; אין לשלול מצב בו תיפסל תעודה רפואית על-ידי רופא מוסמך של המוסד לביטוח לאומי; התובע לא עמד בחובת ההתייצבות בשירות התעסוקה לצורך תשלום גמלת הבטחת הכנסה ולכן בדין שללו הגורמים המוסמכים בנתבעים את הגמלה.

9. חופשה ללא תשלום
ב- ב"ל (יר') 37470-12-13 {אסתר אסף נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (17.12.14)} נקבע כי לפי סעיף 160(א) לחוק הביטוח הלאומי, דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא "מובטל". הגדרת מובטל מצויה בסעיף 163 לחוק זה.

המטרה העומדת בבסיס ביטוח האבטלה היא לאפשר לעובדים שנפלטו ממעגל העבודה בניגוד לרצונם, קיום בכבוד עד לקליטתם בעבודה חלופית, לפרק זמן מסויים, ולכן לא די בכך שמבוטח מקיים את יסודות ההגדרה של "מובטל" באופן פורמלי.

ככל שמדובר בחופשה ללא תשלום, יש לבדוק אם מדובר בחופשה ללא תשלום אליה הוצא העובד בעל-כורחו, שרק אז קמה לו זכאות לדמי אבטלה.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מובטל (סעיף 163 לחוק)